לא עוד תסובביני בכחש -
את טומאתך אגלה מבית מלכותי.
אנעץ פרים שבעה בבשרך החי.
לא אמוש אף לא אטוש יען עד כי
זיו פניך יכוסה קול ענות
אוושת פרפרי דומה.
הו נחיל פרפרי דומה
קהל המחרטים,
עבדי המולך היגעים,
יראי השם מסובבים בכחש
הלמות גופך המפורר.
טובלים בו שקצים,
מעלים חבורות חברברות
על קסמך הדווה,
מפלשים מפולשים בארובות עינייך היגעות
זבים קמים וניתצים.