גרילה תרבות

שירת הפליטות

Wed, 05 Aug 2009 00:00:00 GMT

צילם: דני גרוסמן-שווד

פעולות המחאה השבוע מתקיימות! / הודעה לעיתונות

"תם עידן העלמת העין. נגמר. אנחנו הולכים לפעול בנחישות, זאת משימה לאומית. אנחנו מתכוונים ביזנס. אני פונה אל השוהים הבלתי חוקיים, קחו את עצמכם מפה ותצאו ברצון. ניתן לכם את כרטיס הטיסה. צאו מפה. תחזרו לארצות המולדת שלכם. אם לא תצאו בטוב, אתם תצאו ברע, וזה יהיה מלווה בטראומה לילד, טראומה לאישה. זה לא נעים. לישראלים אני אומר, תפסיקו להעסיק עובדים בלתי חוקיים, אנחנו נגביר את האכיפה". (ציקי סלע, מפקד יחידת עוז: ארגוני הסיוע רוצים בהשמדתנו, NRG, 5.8.2009)

יום רביעי 5।8 בשעה 17:00 "שירת בנות הפליטות והמהגרות" פעולת מחאה של "גרילת תרבות" מול מתקן הכליאה של רשות ההגירה ברח' הצורף מספר 5, חולון

המחאה צוברת תאוצה
בימים אלה הורה ראש הממשלה לדחות את גירושם של ילדי מהגרי העבודה לעוד 3 חודשים। זהו הישג חשוב של המאבק שלנו, שרים, חברי כנסת ואנשי ציבור יצאו בקריאות פומביות למען זכויתיהם של מהגרי העבודה והפליטים, התקשורת סיקרה את הנושא באופן מקיף, וזכינו לתמיכה ציבורית רחבה।אנחנו ממשיכים במאבק וקוראים לביטול מבצע הגירוש לאלתר,תוך הסדרת מעמדם של הילדים ומשפחותיהם ועיגונו בחוק। נקרא לעצור את מדיניות "הדלת המסתובבת" לפיה עשרות אלפי עובדים מיובאים בזמן שעובדים אחרים מגורשים באכזריות!

בנוסף, הורה בימים אלה שר הפנים להשהות את נוהל גדרה-חדרה הנוגע לפליטים. זוהי החלטה חשובה אך הפגיעה החמורה בזכויות של הפליטים ממשיכה ואנו נמשיך לפעול למען הסדרת מעמדם וזכויותיהם של פליטים בחוק!
***

יום רביעי ה-5 באוגוסט בשעה 17:00 - שירת בנות ובני הפליטות, הפליטים ומהגרי/ות העבודה. אירוע שישי של גרילה תרבות. האירוע ייערך מול מתקן משטרת ההגירה (רחוב צורף 5, חולון) - למפה. למי שרוצה ניפגש בשעה 16:00 בכרמלית וניקח אוטובוס מס' 3 לחולון לאיזור תעשייה ונרד ברחוב המלאכה ומשם נצעד למתקן הכליאה.

בימים הקרובים תפתח יחידת עו"ז (יחידת "עובדים זרים" חסרת עוז וחזון) של משרד הפנים במבצע גירוש המוני מהארץ של משפחות וילדים של מהגרי עבודה. אנו משוררות, משוררים, יוצרות ויוצרים החלטנו להשמיע את קולנו כנגד האימה, הסיוט, הפחד ומדיניות השינאה.

גם ילדי הפליטים נרדפים על ידי משטרת ההגירה, נעצרים ונכלאים יחד עם משפחותיהם।הם נעקרים מאזור המרכז (נוהל חדרה-גדרה), ונשלחים למקומות בהם אינם יכולים לקבל טיפול רפואי מינימלי או צרכי קיום בסיסיים। מעצרים המוניים נערכים ברחובות תל אביב וערים אחרות מאז ה-1 ביולי. ציד האדם הזה עומד לעלות מדרגה ב-1 באוגוסט ולהפוך לרדיפה חסרת תקדים של משפחות וילדים. הזכרון ההיסטורי של גירוש יהודים מאירופה, גירוש ערבים, גירוש מהגרים ברחבי העולם, חוזר גם לכאן -כשישראל לא מוכנה לחשוב על עתידה במזרח התיכון ואפריקה והאחריות המוסרית שלה לתת מקלט בסיסי לנרדפים/ות ולחסרי/ות הישע.

כמה מילים על הילדות - רבים מהילדות/ים שנולדו בישראל מוגדרים "לא חוקיים", כי המדינה אוסרת על מהגרי עבודה לקיים קשר זוגי או להביא ילדים לעולם – הם עברו על החוק בכך שנולדו (!) הילדים האלה הם ישראלים לכל דבר. הם נולדו בישראל, גדלו בישראל, התחנכו בישראל, שפתם היא עברית וזהו המקום היחיד שהכירו אי פעם.

ילדי הפליטים הם חסרי מעמד וחסרי זכויות כי המדינה מתכחשת לכך שהוריהם הם פליטים, ואינה מוכנה להעניק מקלט מדיני לאנשים שנמלטו בעור שיניהם מרצח עם ומרדיפה. מדובר בפחות מאלפיים ילדים בסך הכל, מהם כאלף ילדים של מהגרי עבודה, וכ-700 ילדי פליטים.

האירוע בשיתוף עם אלישבע מליקובסקי, מארגון "אסף" המסייע לפליטים ולמבקשי מקלט, רועי וגנר וחגי מטר. ארגונים שונים מוזמנים לתת את חסותם. בינתיים נותני החסות, מלבד "גרילה תרבות", הם כתבי העת "מעין", "מערבון", "בסטתרבות", "דקה", הוצאת "בימת קדם" - "הכיוון מזרח" ו"אתגר".

אתם/ן מוזמנים/ות לראות בטקסט זה הזמנה אישית להצטרף לאירוע.

שירת המדע

Sun, 07 Dec 2008 00:00:00 GMT

הנהלת מכון ויצמן מסרבת לחתום על הסכם קיבוצי עם עובדי גן המדע כבר למעלה מ- 120 יום. גן המדע שבמכון ויצמן הוא מוזיאון שמעסיק כ- 40 עובדים, מתוכם מדריכים, עובדי מלאכה, עובדות אדמיניסטרציה ועובדות ניקיון. העובדים מועסקים בחוזים אישיים בשכר נמוך והפרות של זכויות מינימאליות, על אף שקיים הסכם קיבוצי שחל על רוב עובדי המכון.

העימות שנוצר בין "החופש לנצל" של הנהלת המכון לבין "החופש מניצול" של העובדים הוא הנושא שעל הפרק. על הציבור להכריע בין השניים ולקבוע באיזו דמוקרטיה הוא רוצה לחיות. דמוקרטיה שמקנה חירויות רק למיעוט קטן שמטיל מרות דיקטטורית על השאר. או דמוקרטיה במובן האמיתי והרחב של המילה שבה כל בני האדם נולדו שווים וחופשיים לחתור אל אושרם. במדיניותו כלפי עובדיו, מכון ויצמן שנועד לקדם את המחקר המדעי לרווחת כל בני האדם, מוצא כי אלה מבני המין האנושי שמשרתים אותו ישירות, אינם ראויים לרווחה ולכבוד. בחברה דמוקרטית אמיתית אין זכות קיום למעסיק שרומס כל נורמה ציבורית, ובתחום המחקר המדעי שמטרתו לקדם את החברה האנושית ולהיטיב עמה, אין מקום לניצול ואימה. מן הראוי שהציבור המממן את מכון ויצמן יגבה ממנו מחיר יקר על הניסיון לפורר את זכויותיהם הבסיסיות של עובדיו.

אין הירואי מהמאבק של המדע להשתחרר ממוסרות הדת - אנשים עונו והועלו על המוקד רק בגלל שהכירו באמיתות המדע. המדע נבנה נדבך על גבי נדבך מתוך מסורת של התפתחויות וחידושים. כפי שמדען בימינו לא יהיה מוכן פתאום לשכוח את ניוטון או את אינשטיין רק כי מישהו (נאמר הבוס שלו) ידרוש ממנו לעשות כן, כך גם העובדים. הם לא יכולים לשכוח ביום בהיר אחד את זכות ההתארגנות, את הפנסיה, את הדרישה לשכר הוגן, ביטוח בריאות, ביטוח תאונות, שעות נוספות, חוקי העבודה והדרישה להיטיב את תנאיהם. תנאי ההעסקה, כמו המדע, ובמקביל לו, התפתחו נדבך על גבי נדבך, מתוך מסורת של חידושים שלוו במאבקים עליהם נשפך דם רב. בשני המאבקים, של העובדים ושל המדע, נשפך דם בשביל הזכות, עליה לא ניתן עוד לוותר היום - הזכות לקרוא כי ההתנגדות לניצול ולגזל נוע תנוע!

גרילה תרבות מייצרת חיבור אמנותי, תרבותי, ספרותי, תקשורתי, מעמדי, מגדרי, אתני ופואטי בין מאבקים חברתיים שונים וקבוצות מגוונות בתרבות ובחברה הישראלית.

גרילה תרבות היא קבוצת יוצרות ויוצרים הפועלת לסיוע במאבקים חברתיים על ידי אירוע תרבות במקום עצמו. הצטרפנו למלצריות קופי טו גו באוניברסיטת תל אביב ומחינו אחרי סגירת פולגת קריית גת. ביום ראשון נגיע לרחובות לקרוא שירה ולהביע הזדהות עם המאבק של עובדות ועובדי גן המדע. באירוע תומכים כתבי העת מעין, דקה, הכיוון מזרח ובסטרבות, היוזמה של אסנת סקובלינסקי מרחובות להביא תרבות אלטרנטיבית לרחבי ישראל. וכן ארגון העובדים כח לעובדים, יוזם ההתארגנות.

שירת פולגת

Tue, 22 Apr 2008 00:00:00 GMT

ראובן המלאך. שירת פולגת, קרית גת, 2008. צילום: שלומית ליר.

אוטובוס נעצר אתמול מול השער הנעול של מפעל בקריית גת, ותוכו ירדו כ-50 משוררים ואנשי רוח שבאו להזדהות ולהפגין תמיכה. לפני שבוע יצא מאותו השער האחרון מבין 300 עובדי המפעל שפוטרו בעקבות סגירתו.

מארגני האירוע התקשרו לכל 300 מפוטרי המפעל, אבל רק 15 מהם הגיעו לאירוע. למה? בגלל החג והחום הכבד, אבל נראה שהסיבה העיקרית הייתה הקושי לחזור אל הבניין שהיה בעבורם במשך עשרות שנים לא רק מקום עבודה אלא גם בית – ולראות אותו סגור.

"גרילה תרבותית", כינה את האירוע המשורר מתי שמואלוף, "הרעיון היה להפגיש בין התרבות במרכז לבין הסיטואציה החברתית הקשה. להפגין סולידריות עם המפוטרים. אחרי הכול, גם חלק גדול מאיתנו חלק מהתהליך של הזה של ההחלשה החברתית", הסביר.

חנה חמו סיפרה על הכאב העצום: "כואב לי לראות את המפעל מבחוץ. גדלתי פה. נולדו לי כאן ילדים וגם נכדים".

סרגיי, ליאוניד ואיציק, שלושתם עבדו במפעל מאז שעלו מאוקראינה בתחילת שנות ה-90: "כשנפגשים כל אחד עושה הצגה כאילו הכל בסדר, אבל בפנים יש הרבה עצבים. כשהעתיד שלך לא ברור – אתה למטה". הם מספרים כי רק מעטים מהמפוטרים מצאו עבודה. "יעבור עוד הרבה זמן עד שיתר המפוטרים ימצאו עבודה חדשה, אם בכלל".

נעמה גרשי, משוררת שבאה להזדהות, הבינה היטב לרחשי ליבם של המפוטרים. היא בעצמה עברה חוויה דומה כאשר אביה פוטר לפני כמה שנים מעבדתו ונתקע בבית שנה. "בתקופה ההיא משהו מהאמונה שלו נעלם", היא מספרת.

באירוע בא לידי ביטוי מגוון רחב של סגנונות: הזמר דן תורן שר משיריו לצד ראובן המלאך ("אני מייצג את המוזיקה המזרחית"), משוררים צעירים הופיעו לצד המשורר הותיק אהרון שבתאי.

המפוטרים הבודדים שהגיעו הודו למשוררים ולאנשי הרוח שבאו לחלוק עימם את כאבם. "זה באמת מחמם את הלב, כל הכבוד להם", אמר שלום ביטון. חברו ויקטור אזולאי סיכם בכאב: "זה היה הבית שלנו. היינו פה כמו משפחה".

אהרון שבתאי

Sun, 20 Dec 2009 15:53:57 GMT

אהרן שבתאי (נולד בתל אביב, 1939) הוא משורר עברי, מרצה, ומתרגם מיוונית עתיקה. תרגם עשרות מחזות יווניים קלאסיים.

בשנות השישים והשבעים היה מוזכר בנשימה אחת יחד עם משוררים כמו דוד אבידן ויונה וולך.

בתחילת שנות התשעים, עורר כעס וביקורות שליליות בעת פרסום ספר השירה זיוה, בו חשף בפירוט יוצא דופן את יחסיו הארוטיים עם עורכת הסרטים זיוה פוסטק, תוך שימוש בתיאורים שלא היו שכיחים בשירה העברית. כיום יש המחשיבים ספר זה כציון דרך בתולדות השירה בישראל.

בשנים האחרונות כותב אהרון שבתאי בעיקר שירה פוליטית. שיריו האחרונים עוסקים בפגיעה בכפרים הערביים בילעין ובודרוס בעקבות בניית חומת ההפרדה (או גדר ההפרדה) בשטחים ובטלי פחימה. שיריו מתפרסמים בהארץ, בכתב העת מעין ורבים מהם כונסו באסופת שיריו ארצנו. בספרים מוקדמים שלו נטה דווקא למרכז הפטריוטי ואף לימין (למשל בספר בגין, שעסק במנחם בגין).

פרסם את הכרך על המיתולוגיה היוונית במסגרת סדרת המיתוסים שערך המתרגם והעורך דן דאור בהוצאת מפה. שבתאי תרגם מיוונית מיצירותיהם של אייסכילוס, סופוקלס, אוריפידס, אריסטופנס, והסיודוס, כמו גם שירים רבים מן השירה הלירית של משוררי יוון. כמו כן, תרגם מגרמנית מיצירת ברטולט ברכט. שבתאי נושא בתואר דוקטור ומלמד בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1999 זכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. יזכה בפרס גולדברג ביוני 2009

רועי צ'יקי ארד

Sun, 27 Dec 2009 22:00:02 GMT

יליד באר-שבע. משורר, מוזיקאי ואמן. אחד המנהלים של "האקדמיה החופשית" שמארגנת ערבי שירה והרצאות במקומות מוזרים כמו סניפי מקדונלד'ס, מועדוני מוזיקה ים תיכונית וסופרמרקטים. ומעורכי כתב-העת לספרות, שירה ואמנות - 'מעיין'. עובד לפרנסתו כעורך בכתב העת 'פירמה', המגזין החודשי של העתון 'גלובס'.
משיריו תורגמו לאנגלית (קימו = Kimo) וללשונות זרות אחרות. הפואמה הכנענית "הינשוף" שעוסקת בהרס המרכזים המסחריים בערים אשר פינו את מקומם לקניוני הענק, השתתפה בתערוכתה של מיכל הלפמן בביאנלה לאמנות בוונציה 2003. כמו כן, שיריו התפרסמו במגזיני השירה המרכזיים והאלטרנטיביים בישראל. בשנת 2000 נטל ארד חלק עם להקת פינגפונג בתחרות האירוויזיון. ב-2002 הוציא את דיסק הסולו "סונול" (רא רקורדס. מפיק: ר. אוריון). כאמן, ארד משתמש בדרך כלל בתוכנת "צייר", תוכנה בסיסית במערכת "חלונות" שמיועדת לילדים. הוא השתתף בשתי תערוכות יחיד ובמספר גדול של תערוכות משותפות. בתערוכת היחיד הראשונה שלו השתמש ב30 מחשבים שהציגו את עבודותיו (בחירות 96', גלריה טל אסתר, 2000. אוצר: י. סימון). בין השאר הציג בגרמניה בגלריהNGBK במסגרת התערוכה וונדריירס. ארד כתב יחד עם שאול בצר את התסריט לסרט הדוקומנטרי "זהירות מצלמה" (ערוץ 2). ב-2001, בזמן מבצע 'חומת מגן', היה בין המארגנים של "רייב נגד הכיבוש".

טל ניצן

Sun, 27 Dec 2009 22:31:34 GMT

משוררת, מתרגמת, ועורכת. נולדה ביפו, התגוררה בין השאר בבואנוס איירס, בבוגוטה ובניו יורק. כיום גרה בתל אביב.
בעלת תואר ראשון בתולדות האמנות ובלימודים ספרדיים ולטינו-אמריקאיים, ותואר שני בספרות כללית והשוואתית, באוניברסיטה העברית.
עורכת את סדרת "לטינו" (הוצאת הקיבוץ המאוחד) לספרות היספאנית מתורגמת, ואת כתב העת "אורות" ליצירה בהשראת יוצרים. מלמדת תרגום שירה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. סיפורים פרי עטה פורסמו בכתבי-עת ובמוספים ספרותיים.
על שירתה ועל תרגומיה זכתה בצרור פרסים: על תרגום שירתו של המשורר המקסיקני אוקטביו פאס, חתן פרס נובל, זכתה בשני פרסים (הפרס לספרות ע"ש הארי הרשון של האוניברסיטה העברית, והפרס לספרות ע"ש רוסאריו קסטיאנוס); ב-1995 וב-2005 זכתה בפרס היצירה למתרגמים מטעם שרת המדע והתרבות; ב-1998 בפרס האשה היוצרת מטעם ויצ"ו, וב-2004 זכתה במדליה של כבוד מטעם נשיא צ'ילה, ריקרדו לגוס אסקובר, על תרגומה לשירת פבלו נרודה, לרגל מאה שנה להולדת המשורר. על שירתה זכתה ב-2001 בפרס שר המדע והתרבות למשוררים בתחילת דרכם. מנימוקי השופטים:"שירה מודרניסטית מובהקת המתארת את בדידותו של האדם בג'ונגל האורבני... ישראל, ובעיקר תל אביב, זוכות בשירים אלה למבט רענן מפרספקטיבה ייחודית... שלמות שירית הבאה לידי ביטוי מרשים בשלל סוגות-שיר... זהו כתב-יד של משוררת בשלה המתגלה בעוצמת כתיבתה המקורית." ב-2002 זיכה אותה ספר שיריה "דומסטיקה" בפרס שר המדע והתרבות לספרי ביכורים. מנימוקי השופטים: "ספר שיריה, למרות היותו ראשון, נושא אופי של ספר שירה בשל... שירה לירית דקת ביטוי... עולם רגשי הנע בין חרדה עמוקה לבין חוסר אונים ותחושה דחופה להגן על הקיים. לכאורה תיעוד ועיסוק בפרטי היומיום אך למעשה, חיפוש הגבול הרגשי והעלאת הפרטי היומיומי לפיוטי." ב-2007 זכתה בפרס אקו"ם לשירה ע"ש נתן יונתן, ליצירה שהוגשה בעילום שם. מנימוקי השופטים: "זוהי שירה בה המופשט והקונקרטי דרים בכפיפה אחת ויוצרים מטאפורות במיטבן. שירה לירית רכה, ועם זאת נוכחת, דעתנית ואמפטית." וב-2008 זכתה בפרס ברנשטיין לשירה, על ספרה "ערב רגיל". מנימוקי השופטים: " 'ערב רגיל' מביא את תפיסת השירה מתוכה נכתב לידי מיצוי נקי ושלם. בקובץ זה השיגה ניצן מימוש חד ומזוקק של הנורמות השיריות שהיא מגבשת: שירה לירית חשופה, היונקת מכל מישורי המרחב והקיום הישראלי השירי, העירוני, המשפחתי, הביתי; שירה שהפוליטי והאישי אחוזים בה זה בזה ללא מחיצה."

יובל בן עמי

Mon, 17 May 2010 16:33:43 GMT

סופר, עיתונאי ומוזיקאי ישראלי.

בגיל 19 פרסם לראשונה שירה. בצעירותו שוטט שנים אחדות באירופה והתפרנס כזמר וגיטריסט. את השירים שחיבר באותה תקופה ביצע בשנים 1999-2000 במופע "בא ממקום מוזר". בשנת 2007 שב להופיע.

בשנת 2000 החל כותב כתבות למגזין "מסע אחר". בשנת 2003 החל כותב עבור העיתון הארץ ומאז פרסם מאמרים, כתבות ודברי ביקורת, בין היתר במגזינים "נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל" ו-"TimeOut תל אביב", בעיתונים "גלובס", "Boston Globe" ו"ישראל היום", באתר ynet ובכתבי העת "כתם", עמדה ו"הכיוון מזרח".

משנת 2009 בן עמי משמש כמבקר התיאטרון של העיתון "ישראל היום".

יצירתו של בן עמי הן כסופר, הן כעיתונאי והן כתמלילן מתרכזת במסע ובקשר שבין תרבות וגאוגרפיה. ששת ספריו שראו אור עוסקים באופן זה או אחר במקום ובחוויית המסע.

הוא בנם של איש הטלוויזיה עודד בן-עמי ושל הפסלת אורנה בן-עמי ואחד היוצרים הפעילים בגרילה תרבות.

שירה מפרקת חומה

Thu, 03 Dec 2009 00:00:00 GMT

(ערן הדס מקריא את שירו בהפגנה. צילום: טי וייט נויין)

בְּרֵאשִׁית הָיָה הַדָּבָר.\ אַתֵּאִיסְטִים אֵינָם מְנַחֲשִׁים\ אֶת אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַשֶּׁמֶשׁ. \בְּמִצְהַר-אֶפֶס הַקְּטָבִים מִתְחַבְּרִים,\ אֲבָל הָעוֹלָם הִתְמַצֵּץ, הִתְלַקֵּק וְנִגְמַר.\\ וּמַה שֶׁנּוֹתָר: \ נָשִׁים בְּקַסְדוֹת רוֹכְנוֹת בְּמַחְסוֹמִים, \בְּאֵפוֹד מָגֵן וְאֶמְ שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה מְקֻצָּר. \ בִּתְנוּעָה אַחַת שֶׁל הֶנֵּף הַיָּד, סִימָן: \ מִי לְכָאן וּמִי לְכָאן.
(הדבר, נוית בראל)

היה במשוך בקרן היובל, כשמעכם את קול השופר, יריעו כל העם תרועה גדולה, ונפלה חומת העיר תחתיה(יהושע ו', ג-ה)

ביום חמישי הקרוב, ה3 בדצמבר, נצא משוררים ישראלים ופלסטינים למחות נגד אחד מסמלי הפרות זכויות האדם הקשות ביותר של העשור האחרון – חומת ההפרדה.

מטרתו המוצהרת של גדר ההפרדה היתה למנוע כניסה של פלסטינים מהגדה המערבית לתוך ישראל. ומאז, בונה ישראל את החומות והגדרות והמחסומים ומניחה מצלמות במעגל סגור, רובם הגדול על אדמות פלסטיניות, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהפגיעה הנרחבת בזכויות האדם של התושבים הפלסטינים.

במסווה של בטחון, מרימה ישראל את הגדרות והחומות וכך מספחת קילומטרים רבועים רבים של שדות פלסטיניים, מגבילה את חופש התנועה, ופוגעת ביכולתם של הורים לפרנס את המשפחה ולחיות בכבוד. החומה פוגעת גם ביכולת של התושבים לקחת את הילדים אל בתי חולים ובתי ספר, מפרידה בין משפחות וחברי ילדות ויוצרת סדרה אינסופית נוספת של פגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים.
למידע נוסף על מכשול ההפרדה:
http://www.btselem.org/Hebrew/Separation_Barrier

התרבות המזרחית בארצות האיסלאם הראתה שיהודים יכולים ליצור, לכתוב, להתפלל, להשתוקק ולאהוב יחד. ישראל צריכה לשאוף, לאופק של תרבות יהודית-ערבית שיונקת מעבר מגוון לתוך עתיד שיאפשר הדדיות, שיתוף פעולה ושכנות, שבה ישראל היא חלק מהמזרח התיכון, שרואה את עצמה חיה בשלום ואחווה עם האיזור שבו היא נמצאת, פחות או יותר כמו כל מדינה בעולם ולא כ'יאכטה מבוצרת בלב ים מלא כרישים', או מוצב קדמי במלחמת ציוויליזציות פרנואידית. אלף שנה נכתבה תרבות משותפת והיא זו שצריכה לעמוד היום כסמל להפלת החומה האפורה והמדכאת הזו, שמטילה צל קודר על חיי רבים כל כך.

לכבוד עשרים שנה לארגון "בצלם", "בצלם" ותנועת "גרילה תרבות" חוברים לאירוע שירה חד פעמי של יוצרים ויוצרות ערבים ויהודים שיקריאו שירה ויפילו את חומת ההפרדה שבראשנו, בתקווה שהאותיות ההופכות להברות ומתחברות למילים, משפטים ובתים ייצרו מציאות אחרת. מציאות של הכרה, שיוויון וצדק חברתי לכולם, מציאות של חברות ושיתוף פעולה ולא חשדנות ונישול חד-צדדי כשיטה פוליטית ואדריכלית.

זה האירוע השמיני של "גרילה תרבות", המארגנת הקראות שירה ומופעי מוזיקה ואמנות שמתמקדים בעיקר במאבקי עובדים, סיוע לשובתים, מחאה על סגירת מפעלים בכל הארץ. בין השאר היינו עם העובדות והעובדים של פולגת קרית גת, גן המדע רחובות ועובדי האוניברסיטה הפתוחה. האירוע האחרון של "גרילה תרבות" היה נגד המאגר הביומטרי. פעולות המחאה השונות השפיעו על דחיית וצמצום חוק "האח הגדול".

מתי שמואלוף

Fri, 14 May 2010 13:37:46 GMT

צילם: מוטי קיקיון

בוגר אוניברסיטת תל אביב בחוג לתיאטרון (מגמת כתיבה). בעל תואר מוסמך (M.A) באוניברסיטת חיפה בחוג להיסטוריה כללית בלימודים אמריקאיים. עבודת התזה שלו נגעה למשמעויות התרבותיות הנובעות מעליית דמותו של מלקולם איקס בסרטו של ספייק לי (1992). דוקטורנט בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרו עוסק בראייה ביקורתית של צמיחת אינטלקטואלים לאומיים בתחילת המאה שעברה בפלסטין-ארץ-ישראל.

פרסם עד כה שלושה ספרי שירה "מגמד הצלקות" (2001), "שירה בין חזז לבין שמואלוף" (2006). "למה אני לא כותב שירי אהבה ישראליים (2010) ערך את כתב-העת "הכיוון מזרח" (2006-2008), השתתף בעריכת: "אדומה: אנתולוגיה לשירה מעמדית" (2007), "תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית" (2007), "לצאת! אסופה נגד המלחמה בעזה" (2009) "סדק: כתב-העת לנכבה שמכאן" (2010).

מרצה במכללת מנשר לאמנות, המכללה למנהל, ומעביר סדנאות כתיבה יוצרת.

www.matityaho.wordpress.com

שירת המלצריות

Sun, 04 Nov 2007 00:00:00 GMT

הפגנת עובדי בית הקפה "עלית קפה-קופי טוגו" מול אוניברסיטת ת"א. צילום: עדיה-אמרי אור

ביום ראשון הקרוב, ב16:30 אנחנו מארגנים אחהצון שירה ומוזיקה לתמיכה ואחווה עם מלצריות קופי טו גו (עלית) השובתות בסניף האוניברסיטה

מאחורי אירוע גרילה תרבות זה עומדים כתבי העת מעין, הכיוון מזרח ודקה, הוצאת פלונית וחנות השירה פואמה וכן משוררות ומשוררים רבים. כולכם מוזמנים להגיע למחות לקרוא ולשמוע שירה ומוזיקה.

כדי לשבור את השובתות, הנהלת בית הקפה תבעה את המלצריות מנהיגות המאבק בחצי מיליון שקל חדש. זו הזדמנות להראות למלצריות האמיצות האלה שיש ציבור גדול מאחוריהן. ולהראות לבריוני עלית שבני אדם זה לא קפה נמס.

לצאת!

Thu, 01 Jan 2009 00:00:00 GMT

לצאת!, אסופה נגד המלחמה בעזה והפקרת הדרום, הוכנה בדחיפות גדולה וזעם רב, מיד עם פתיחת המלחמה, כתגובת מחאה מיידית. האסופה היא שיתוף מלא תקווה של מספר גדול של כתבי עת: מעין, אתגר, דקה, סדק, גרילה תרבות ומארב. בערב היום השלישי למלחמה הוצאנו קול קורא, וביום החמישי למלחמה נפגשנו ל12 שעות עריכה מרוכזות כדי לבחור חומרים. לצאת! נועדה להספיק לצאת להפגנה הגדולה ביום שבת, שבוע למלחמה.

לפני שנה וחצי יצאה אנתולוגיית השירה המעמדית 'אדומה' שהייתה הצלחה גדולה והגיעה למהדורה שלישית. האסופה הזו היא המשך ישיר שלה, אך היא גם שונה מאוד, שכן יצאה במהירות רבה. חלק מהיתרונות והחסרונות של החוברת שבידכם קשורים למהירות וללחץ שבהם נערכה. על אף הזמן הקצר, הגיעו אלינו מאות טקסטים ועבודות אמנות, שנאלצנו לדחות רבים מהם בגלל חוסר מקום.

את כולנו חיברה הסלידה מהמלחמה הנוכחית, שנערכת מהנוף של מגדלי אקירוב ושל זגוגיות המטוסים, כשנרצחים בה תושבי עזה ונכתשים תושבי הדרום. עוד נשלם את מחיר היוהרה, הציניות והכוחנות והפקרת האוכלוסיות בפריפריה בדיוק כשם ששילמנו במלחמת לבנון השנייה, שהובילה רק למוות והרס, ולא השיגה דבר. לצאת! קוראת להפסיק את הכיבוש ולצאת לפעולה ארוכת טווח ובעלת חזון רב-תרבותי ושוויוני. אנחנו מגנים את הטבח וההרג, קוראים להפסקת אש מיידית ולמעבר לפסים של הידברות ושיתוף.

עורכים: בעז יניב, יערה שחורי, מתי שמואלוף, תומר גרדי, רועי ארד, ניר נאדר, רונן אידלמן ויהושע סימון.
מעצב: רונן אידלמן.

הוצאת אתגר, מארב, סדק, דקה, מעין וגרילה תרבות.
מהדורה ראשונה, אלף עותקים,

שירת האוניברסיטה הסגורה

Tue, 12 May 2009 00:00:00 GMT

יום שלישי ה-12 במאי בשעה 17:00 -שירת האוניברסיטה הסגורה - אירוע חמישי של גרילה תרבות .

הפעם מול ביתה של נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, פרופ' חגית מסר-ירון, כמחאה על הניצול באוניברסיטה הפתוחה וכסולידריות עם השובתות המתאגדות.

משוררות, מוזיקאיות ומיצגניות מוזמנות להקראת שירה על הוראה ותנאי תעסוקה, על מאבק, על סגירוּת ואוניברסיטה פתוחה (שלא נכנסת למשא ומתן עם העובדים). מרצים ומרצות מהאוניברסיטה הפתוחה וממקומות אחרים מוזמנים להגיע אף הם ולקרוא שירי תלושי משכורת.

ארגונים שונים מוזמנים לתת את חסותם. בינתיים נותני החסות, מלבד "גרילה תרבות", הם כתבי העת "מעין","הכיוון מזרח", "דקה", דוכן הספרות העצמאית הנודד "בַּסְטַרְבּוּת", מען – עמותה לסיוע לעובדים ו"הירקון שבעים".

אתם מוזמנים לראות בטקסט זה הזמנה אישית להצטרף לאירוע.

תוכלו לבשר על בואכן והשתתפותכן או לשאול שאלות באימייל שלנו culturegrill@gmail.com

ניפגש ברכבת מרכז תל אביב במנחם בגין 158 (אולמי רסיטל ליד רכבת מרכז - תחנת האוטובוס המדויקת) בשעה 15:50, נקח אוטובוס קו 567, כשכל הדרך ינעים את הזמן לנוסעים יובל בן עמי בגיטרה והראפ קינג, ונרד בבית חולים "מאיר" ונפגין בשירה מתאגדת מול הבית שנמצא בכתובת הסמלית רחוב משה סנה 24, כפר סבא. ניתן לראות פה את מפת האירוע למי שמעוניין להגיע בכוחות עצמו.

אירוע קודם שהיה שם ואורגן על ידי שרון לוזון היה הצלחה גדולה והשוטרים הפגינו חביבות.

יש לנו מגאפון!

משוררות נגד האח הגדול

Sun, 08 Nov 2009 00:00:00 GMT

חוק המאגר הביומטרי הוא מנגנון תמנוני חקיקתי נוסף ביצירתה של מדינת המעקב הישראלית. אורוול לא כתב את מה שמדינת ישראל כותבת. החוק החל ביוזמה ליצירת תעודת-זהות חכמה, ובה שבב שיכיל מידע שמקשה על זיופה. אך בהמשך, נוספה לאותה הצעת-חוק יוזמה ליצירת מאגר של נתונים ביומטריים שיופיעו הן על השבב והן במסד-נתונים מרכזי, כגון: טביעות אצבעות, סריקה ממוחשבת של הפנים וכו'. את כל אלו ניתן לזייף, למכור, להעתיק ולהעניק לגורמי פשע, או בעלי הון מושחתים.

לפי החוק המוצע, המדינה תחייב כל תושב למסור טביעות אצבע וסריקת פנים, ואלה ישמרו במאגר המרכזי. קיום מאגר זה יפגע בפרטיות ובכבוד האדם, ועלול אף לסכן את בטחון המדינה ותושביה.הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה וצפויה לעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית ביום שני הקרוב (9.11.2009)

התפיסה השלטונית לפי אזרחים הם סכנה שיש לפקח, למדר, לעקוב ולשלוט בה היא לא רק נחלתם של משטרים שמוסכם כי הם טוטליטריים באופן חד-משמעי. בבסיסם של המשטרים הפרלמנטריים ברחבי העולם הגדרת האזרחים כסכנה הפכה להיגיון המנחה. פניו של המושג דמוקרטיה היום, הוא הפנים הניבטות מהמחשב הביו-מטרי. טביעת אצבעה של המדינה היא מאגר הנתונים של אשמים על פי חשד – האזרחים!

כל יצירה העוסקת באחד מן הנושאים: פרטיות, צנזורה דיגיטאלית, מעקב, כוחה הגובר של המדינה, עידן המידע, וכו' יכולה להתאים. גם יצירות הנוגעות לחופש הפרט ולחופש בכלל יתקבלו בברכה.

האירוע מתקיים ביוזמת גרילה תרבות אירגון-על של משוררות ומשוררים שהפכו את ההפגנה הפוליטית לאירוע פואטי ואת הקראת השירה במרחב הציבורי להפגנה!

בין היתר גרילה תרבות יזמה בשנתיים האחרונות הפגנות שירה בסולידריות עם עובדות ועובדי "קופי בין", "פולגת", "מכון ויצמן" ו"האוניברסיטה הפתוחה" במאבקם לאירגון ועד עובדים, וכן היתה מעורבת בהוצאת לאור של "לצאת!" אסופה נגד המתקפה על עזה, באירגון הפגנת שירה מתחת למגדלי אקירוב בסולידריות עם תושבי הדרום ותושבי עזה, ובאירגון הפגנת שירה מול "משטרת ההגירה" כנגד מדיניות הגירושים של ישראלים מהגרי עבודה וילדיהם.

שירה מול מגדלי אקירוב

Thu, 01 Jan 2009 00:00:00 GMT

הפגנת שירה מול מגדלי אקירוב (מגדלי צמרת), פנקס 74, צפון תל אביב, במחאה נגד המלחמה ביום חמישי, ה1 בינואר 2009 בארבע אחר הצהריים, כחלק מההתארגנות החדשה נגד המלחמה המטופשת של ברק והחברים הטובים שעכשיו הגיעה גם להורים שלי בבאר-שבע עיר הולדתי. אולי החמאס יהרסו את הבניין המכוער והיקר בשדרות רגר, שהיו פעם שדרות הנשיאים.

האירוע נערך על ידי קבוצת 'גרילה תרבות', שארגנה עד עכשיו שלושה אירועים, כסיוע במאבק עובדי גן המדע המוכים במכון וייצמן, מול שערי פולגת קרית גת שננעלו, וערב שירה עם מלצריות קופי טו גו שיום לאחריו נענו דרישותיהן מהנהלת עלית.

מופע (אוף) פסטיבל שירה במדבר 2009

Thu, 15 Jan 2009 00:00:00 GMT

יום לפני סיום המלחמה בעזה, הגענו, כמה משוררים צעירים שנטלו חלק בפסטיבל השירה בשדה בוקר באופן ספונטני למגורי הנוער במדרשת שדה בוקר. הנערים הצטרפו אט אט משתתפים: מתי שמואלוף, רועי צ'יקי ארד, מיכל דר, אסנת סקובלינסקי, יובל בן עמי, יהושע סימון, ערן הדס וארז. בין השירים גם ז'ק פרוור, ערן צלגוב ועוד מומלץ לראות דרך אופציית האוריגינל סייז

גרילה תרבות

Sun, 06 Dec 2009 23:47:13 GMT

כל משתתפות ומשתתפי גרילה עשו עבודה אמנותית זו ביחד

יערה שחורי

Mon, 07 Dec 2009 00:03:50 GMT

יערה שחורי הינה משוררת, עורכת בהוצאת "כתר" ודוקטורנטית בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

מעין שטרנפלד

Fri, 26 Mar 2010 18:52:10 GMT

משוררת.

אורן זיו - אקטיבסטילס

Mon, 07 Dec 2009 00:46:46 GMT

טי וייט נויין

Mon, 07 Dec 2009 00:56:02 GMT

נוית בראל

Sun, 27 Dec 2009 21:43:02 GMT

נוית בראל, משוררת וחוקרת ספרות, נולדה באשקלון. מוסמכת החוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל-אביב (בהצטיינות יתרה). שירים, מאמרים ותרגומים פרי עטה פורסמו במבחר רחב של כתבי עת, באנתולוגיות ובעיתונים. נשואה לשני ומתגוררת בתל-אביב.

[צילום: מוטי קיקיון]

משה יצחקי

Mon, 07 Dec 2009 18:29:48 GMT

אסנת איטה סקובלינסקי

Fri, 03 Jun 2011 10:54:56 GMT

אסנת איטה סקובלינסקי היא משוררת, צלמת, אקטיביסטית תושבת תל-אביב-יפו, ילידת 1984. בשנת 2008 הקימה את ארגון "בסטרבות" לקידום והפצת תרבות עצמאית בישראל. בסטרבות מורכב מחנות מקוונת ומדוכן נייד של ספרים וכתבי עת עצמאיים. מטרתו להגדיל את החשיפה של הקהל הרחב לספרות, אמנות, קומיקס והגות של הוצאות קטנות וייחודיות. לאחרונה השיקה את בלוג הצילום "דזיין תל אביב" שמתעד את האריכטקטורה התל אביבית הייחודית.
בין פעולותיה האקטיביסטיות ניתן למנות את ארגון הפגנת "מזדיינים בפארק העצמאות" לאות מחאה על התנכלותה של עיריית תל אביב לפעילים המיניים בלילה, ואת ארגון הפגנת "אנחנו אוהבים ערבים" בבת ים - הפגנת נגד פעילותם של ברוך מרזל וחבריו בעיר למנוע קשרים רומנטיים בין יהודיות לערבים.

יודית שחר

Fri, 26 Mar 2010 18:54:36 GMT

יודית שחר (1959) - משוררת ישראלית

שחר היא בוגרת בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, עשתה הסבה לחינוך מיוחד בסמינר הקיבוצים ועובדת כמורה לחינוך מיוחד בכיתות הנקראות אתגר. מנחה קבוצות נוער ומבוגרים בתחום החברתי. כותבת ומפרסמת שירה פוליטית חברתית כבר שנים בכתבי עת ובאנתולוגיות. ספר השירים שלה, "זו אני מדברת" בהוצאת בבל, יצא לאור בתחילת 2009. זכתה בפרס טבע לשירה לשנת 2009. ‏‏^[1]

יודית שחר נולדה בגבול שכונת התקווה. חיה בפתח תקווה עם שני ילדיה כאם חד הורית. ההסבר שלה לשם יודית: "יודית זו יהודית רק שהספרדים דוברי הלאדינו מבטאים יודית, לסבי קראו וגם כתבו את שמו יודה. ומכיוון שמעולם לא קראו לי יהודית אינני מוצאת את עצמי בשם הזה וכותבת את שמי על פי הצליל." .

א. ב. דן

Sun, 13 Dec 2009 16:57:17 GMT

צילם: אורן זיו אקטיב סטילס

נמרוד קמר

Sun, 13 Dec 2009 17:11:31 GMT

מיה סייפן

Sun, 13 Dec 2009 17:18:38 GMT

ערן הדס

Mon, 25 Jan 2010 16:45:33 GMT

עמי וטורי, מתי שמואלוף, נדב אהרוני, צאלה כץ, אם סי

Mon, 14 Dec 2009 21:17:55 GMT

רוני הירש روني هيرش

Thu, 11 Feb 2010 20:37:17 GMT

אביטל קשת

Wed, 16 Dec 2009 13:33:42 GMT

אלמוג בהר ألموج بهر

Sun, 27 Dec 2009 21:24:58 GMT

אלמוג בֶּהַר, יליד ה'תשל"ט 1978, נולד בנתניה וגדל ברעננה. בוגר החוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים ולומד לתואר שני בחוג לספרות עברית באוניברסיטה זו (כותב תזה על זהות ומגדר בשירתה של אמירה הס). מלמד בבית-הספר "קדמה" בקטמונים, ומנחה קבוצת פיוט באוניברסיטת בר-אילן, במסגרת "קהילות שרות". סיפורו "אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד" (הארץ, תרבות וספרות, י"ג בניסן תשס"ה, 22 באפריל 2005) זכה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" לשנת ה'תשס"ה. הסיפור תורגם לערבית על-ידי מוחמד עַבּוּד, ופורסם ב-2006 בכתב-העת הקהירי הוותיק "אַל-הִילַאל". בֶּהַר מפרסם ביקורות ספרים במוסף "תרבות וספרות" של "הארץ", ושירים וסיפורים פרי-עטו התפרסמו בכתבי-עת שונים: "אלפיים", "הליקון", "הכיוון מזרח", "עיתון 77", "קשת החדשה", "משיב הרוח", "הו", "דקה", "אפיקים" וכן באנתולוגיה "האדומה". מסה פרי עטו, "חלומות באספניה", הופיע בקובץ "תהודות זהות – הדור השלישי כותב מזרחית". אלמוג בהר מתגורר בירושלים.

[צילום: מוטי קיקיון]

שלומי חסקי

Mon, 04 Jan 2010 09:30:35 GMT

שלומי חסקי, נולד וגדל בבת-ים, בוגר לימודי ספרות עברית והיסטוריה של ארץ-ישראל באוניברסיטת תל-אביב ולימודי עריכה לשונית באוניברסיטת בר-אילן. הוא בוגר קורס להכשרת מנחי סדנאות כתיבה (שירה ופרוזה) מטעם מתא"ן, וכן בוגר כיתת השירה של הליקון – העמותה לקידום השירה בישראל. עוסק בעריכת לשון וספרות. שיריו פורסמו באנתולוגיות, בכתבי-עת ספרותיים ובמוסף הספרות של "מעריב". שלומי מתגורר ברמת-גן, נשוי לגלי ואב לאליָסף, שיר, ישי ואריאל.

יעל פרידמן

Wed, 16 Dec 2009 15:46:41 GMT

אשכר אלדן כהן

Sun, 20 Dec 2009 14:40:41 GMT

מרחב ישורון

Sun, 20 Dec 2009 14:44:08 GMT

ראג'י בטחיש راجي بطحيش

Fri, 25 Jun 2010 12:37:55 GMT

משורר וסופר.

צילום: סילאן דלאל - אקטיבסטילס

נעם פרתום

Mon, 25 Jan 2010 17:12:18 GMT

יהושע סימון يهوشواع سيمون

Sun, 20 Dec 2009 15:52:02 GMT

יהושע סימון הוא משורר ישראלי, במאי סרטי קולנוע ואוצר תערוכות, עורך מגזין הקולנוע

"מערבון", מעורכי כתב העת מעין לשירה וממקימי קבוצת האקדמיה החופשית. כבמאי, חבר סימון בקבוצת בבון, חבורת קולנוענים צעירה, שמציגה סרטים יחד. במסגרתה, יצר מספר סרטים, ביניהם הקיצונים (2000) והמילים והדברים (2004).

כמשורר הוציא את הספר אזרחים לאומיים (שדוריאן, 2001) ועורך יחד עם רועי ארד את כתב העת מעין לשירה, ספרות, אמנות ורעיונות. כותב במוסף פירמה של גלובס ובעיתון האמנות סטודיו.

מרואן מח'ול

Sun, 20 Dec 2009 15:52:26 GMT

מרואן מח'ול הוא מהנדס אזרחי ומשורר, יליד פקיעין, אשר שיריו מתמקדים בבעיות החברתיות ובסכסוך הישראלי-פלסטיני

אסמאא עז'יזה

Sun, 20 Dec 2009 17:18:29 GMT

נטלי ברוך

Sun, 27 Dec 2009 19:42:20 GMT

רוני סומק

Wed, 10 Feb 2010 09:26:51 GMT

יליד בגדאד, עיראק, בן למשפחת סומך. עלה ארצה ב-1953. גדל והתחנך במעברה על גבול חולון בת־ים ולאחר מכן בשיכון ליד צהלה. היה שחקן כדורסל בקבוצת הנוער של מכבי תל-אביב. התחיל לכתוב בגיל 16. במסגרת שירותו הצבאי עבד כמדריך חבורות רחוב בבית־שמש. לאחר השירות הצבאי המשיך לעבוד כמדריך חבורות-רחוב בפרדס כץ והשתתף בסדנה לכתיבה יוצרת שיהודה עמיחי, דן פגיס ואמיר גלבוע היו מוריו. הוא גם למד רישום במכון אבני וספרות עברית ופילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל-אביב. רוני סומק מרצה על שירה בסמינר הקיבוצים ומורה לתקשורת וספרות בתיכון עירוני י"א בתל-אביב, כמו כן, הוא מדריך בסדנא לכתיבה יוצרת בבית אריאלה ובספריה העירונית בדימונה. זכה בפרסים ספרותיים רבים: פרס היובל של אקו"ם ליוצר הצעיר על הישג מיוחד (תשמ"ג), פרס ראש-הממשלה ליצירה לשנת תשנ"ג, ב-2004 זכה בפרס יהודה עמיחי לשירה, ב-2005 הוא הזוכה בתחרות "שירי יין"שנערכה במסגרת פסטיבל השירה הבינלאומי שנערך בסטרוגה ,מקדוניה וב-2006 בפרס הנס ברגהאוס לשירה מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי במאסטריכט, הולנד. נשוי לליאורה ואב לשירלי.

עמית מאוטנר

Sun, 27 Dec 2009 19:59:40 GMT

ענבל כהנסקי

Tue, 13 Jul 2010 00:05:49 GMT

ענבל כהנסקי, נולדה בירושלים ב1977, נושמת ברעננה.

בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות.

בוגרת סדנת שירה בבית אמני הקיבוץ.

בוגרת סדנת שירה במכללת עלמא.

בוגרת קורס מנחי קבוצות שירה ופרוזה של מתא"ן.

בוגרת כיתת השירה "מזמור 1" של "משיב הרוח".

(בורידיה זורם "מופע הקולנוע של רוקי" ושוקולד)

ספרה הראשון פִּרְאֵי הַיּוֹם יצא לאור ב2009

בהוצאת "כרמל" הירושלמית.

ענת זכריה

Sun, 27 Dec 2009 20:25:35 GMT

ענת זכריה, ילידת תל-אביב, היא בוגרת החוג לצילום של מכללת ויצ"ו חיפה, בוגרת תוכנית העמיתים של עלמא, ובוגרת בית הספר לשירה הליקון לשנת 2004. על שירתה זכתה זכריה בפרס "שירה" על הדרך של עיריית תל אביב 2005 ובפרס פסטיבל השירה הבינלאומי "שער" למשורר צעיר בשפה העברית 2005. זכריה היא צלמת, עוזרת הוראה במסלול היוצרים של מכללת עלמא ומפיקת אירועי שירה.

מיטל ניסים

Sun, 27 Dec 2009 20:47:40 GMT

ללי ציפי מיכאלי

Mon, 27 Sep 2010 14:24:52 GMT

ללי ציפי מיכאלי נולדה בגאורגיה. עלתה ארצה כילדה. בוגרת המחלקה לספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן. שיריה התפרסמו בכתבי-עת ספרותיים ותורגמו למספר שפות. סיימה לימודי תעודה כקריינית רדיו וטלוויזיה באולפני 'גבע'. מיכאלי לקחה חלק בערבי שירה בתל-אביב וב-1993 השתתפה בפסטיבל משוררים בינלאומי בירושלים. בשנים 2005־2007 שהתה בדנמרק וערכה טקסטים בנושאים של זכויות האדם. לימדה עברית במסגרות שונות ביניהן באוניברסיטאות תל-אביב ובר-אילן. מתגוררת בתל-אביב ופעילה בחייה הפואטיים..

[צילום: רפאל באיר]

טלי לטוביצקי

Sun, 27 Dec 2009 21:32:28 GMT

מאיה בז'רנו

Mon, 04 Jan 2010 09:27:41 GMT

ילידת קיבוץ אילון. בילדותה גרה ביפו וכעת בתל-אביב. לאחר שירות צבאי בחיל האוויר, למדה ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן וספרנות באוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף על כך למדה נגן בכינור וחליל והיא גם צלמת חובבת. לימדה ספרות בבתי-ספר תיכוניים. בין השנים 1973 ו-1978 התגוררה בירושלים ועבדה בבית-הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.. כיום עובדת בספרייה העירונית של תל-אביב 'שער ציון' בבית אריאלה. עסקה בהדרכת סדנאות שירה בבית-אריאלה וברחבי הארץ. השתתפה בפסטיבלי שירה בארץ ובחו"ל. בנוסף על ספרי שירה, מאיה פרסמה ספר לילדים וכן תקליטורים עם שיריה בליווי מוסיקלי. משיריה תורגמו לשפות זרות, כולל סינית, ערבית, יוונית ועוד. היא זכתה בפרסים ספרותיים, כולל פרס היצירה של ראש הממשלה ב-1986 וב-1996, פרס ברנשטיין ב-1988, בפרס הספרות הישראלי לספר 'מזמורי איוב' ב-1994 וב-2002 זכתה בפרס ביאליק על מכלול יצירתה. מאיה היא אֵם לבת.

מואיז בן הראש

Sun, 27 Dec 2009 22:33:45 GMT

יליד תטואן, מרוקו (7 באוקטובר 1959). עלה ארצה ב-1972. בן-הראש הוא חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשס"ט.

שירת ירוחם

Thu, 07 Jan 2010 00:00:00 GMT

אקרשטיין תעשיות בע”מ’ מציגה:

איסור על התארגנות עובדים במפעל

_{צילם: דניאל עוז}

ביום חמישי, 7.1.10, התקיים מול מפעל קרשטיין בירוחם אירוע סולידריות ותמיכה של "גרילת תרבות" עם מאבקם של העובדים במפעל שהיה אחד השיאים של גרילה תרבות.

הפועלים באקרשטיין-ירוחם עובדים כ- 12 שעות ביום בתנאים פיזיים קשים, תמורת משכורת מינימאלית וללא ביטחון תעסוקתי. בשנה האחרונה חלה הרעה בתנאי העסקתם ובוטלו הטבות שניתנו להם בעבר כגון תוספת ותק. כל זאת בנוסף לבעיות בטיחות במפעל, ליחס משפיל כלפי עובדים ולחתמה על חוזים אישיים שבהם סעיף בלתי חוקי האוסר עליהם להתאגד, אשר הוכנס לחוזים לאחר ניסיון קודם של העובדים להקים ועד שפוטר באופן מידי.

העובדים התארגנו במסגרת “כוח לעובדים”, אך ההנהלה מסרבת להכיר בוועד. פניית העובדים להנהלה במטרה להיפגש ולנהל משא ומתן לצורך חתימה על הסכם קיבוצי נדחתה על ידי ההנהלה אשר החלה לנקוט בצעדים אגרסיביים לשבירת ההתארגנות, תוך אזהרות שהקמת הוועד תעודד את סגירת המפעל והעברתו לרומניה ושלל אמצעי הפחדה. יש לציין כי בעלי המפעל קיבלו בחמש השנים האחרונות מענק של 40 מליון ₪ ממשרד התמ"ת על עצם קיום המפעל בירוחם.

עובדים הם לא מרצפות משתלבות!

האירוע התקיים ביוזמת גרילה תרבות, ארגון-על של יוצרים וכתבי עת, שמטרתו להוציא את השירה ממגדל השן הצונן אל השטח הבוער ולהשתמש ביצירה בישראל כדי לסייע במאבקים חברתיים. הפגנת השירה של גרילה תרבות נעשתה בשיתוף עם ארגון כוח לעובדים, וכתבי העת לשירה: מעין, כביש 40 (מצפה רמון) ודקה (באר שבע).

תוצאות: זמן קצר אחרי אירוע גרילה תרבות, שסוקר בעיתונות (ידיעות אחרונות, הארץ, עיתונות הנגב), בטלויזיה (אייטם נרחב במהדורת יום שישי של ערוץ 10) וברדיו (התוכנית של קרן נויבך), הגיע צביקה אקרשטיין בנו של הבעלים למפעל, הוא שוחח עם העובדים ופיטר את מנהל המפעל שנחשב קשוח מאוד.

שבוע לאחר מכן, הגיעה פסיקת בית המשפט שמאשרת את הועד של כוח לעובדים. בפסק הדין השתמשה השופטת בביטוי "עובדים הם לא מרצפות משתלבות", סיסמת האירוע של גרילה תרבות. זו הוכחה נוספת שאמנות ותרבות יכולים לשנות ולגעת בלבבות. אנחנו ממשיכים לחזק את העובדים האמיצים ומקווים לשמוע על עוד הצלחות שלהם. אנחנו פונים לכולם לנסוע לירוחם ולחזק את העובדים. שם, בדוודים הרותחים של אקרשטיין, נמצאת החזית של מדינת ישראל.

השתתפו באירוע מול מפעל אקרשטיין בירוחם:

ערן הדס, מתי שמואלוף, רועי צ'יקי ארד, הדס גלעד, אלכס בבאייב, ואן נויין, יהושע סימון, אורנה רב הון, אורנה ריבלין, לאה שקדיאל, אלישיב רייכנר, אלי אשד, בנצי סנגאוקר ומעין שטרנפלד.

ציירת: קרן כץ

אורנה רב הון

Sun, 25 Sep 2011 17:35:37 GMT

אורנה רב הון - החלה לפרסם בשנות ה-80. ספרה הראשון, "כעוף החול", יצא בשנת 1980 בהוצאת דביר. הספר השני "נגיעות של כוכבים", אשר יצא בהוצאת ספרית מעריב, מכיל בעיקר שירי אהבה. הספר השלישי יצא בניו יורק הוצאה המפרסמת משוררים מתורגמים מכל רחבי העולם, ואורנה רב-הון זכתה לפתוח סדרה של שירה עברית מתורגמת לאנגלית. הספר יצא בהוצאה דו לשונית ועורר הדים גם בארץ וגם ברחבי העולם.

ספרה הרביעי "ברוכה אני שעשיתי עצמי אישה" יצא בהוצאת ביתן בשנת 2000. בשנה זו חל במשוררת מהפך רוחני גדול, שכלל הצטרפות לדרך רוחנית הקרויה "סידהה יוגה", כלומר היוגה של הקדושים. בהמשך החלה ללמוד גם קבלה ובכללם ספר הזוהר וכתבי האר"י. באותו זמן נפתח עבורה ערוץ פרסום חדש, העיתון האלקטרוני "חדשות מחלקה ראשונה", News First Class, ובו החלה לפרסם כל שבוע שיר או כמה שירים בהשראת הזוהר של פרשת אותו שבוע. אורנה רב-הון נבחרה פעמים רבות לוועד המרכזי של אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל ושימשה בתפקידים רבים ומגוונים באגודה: יו"ר ועדת קשרי חוץ, גזברית, עורכת מפיקה ומגישת אירועים מיוחדים באגודה, ביניהם "שישיר", סדרת מפגשים עם משוררים בבוקר יום שישי, ו"זוהר, שירה ופרשת השבוע", סדרת מפגשים מיוחדת במינה. בשנת 2007 נבחרה שוב לתפקיד חברת ועד והיא משמשת כיום גם כיו"ר הוועדה למיזמים מיוחדים של אגודת הסופרים. בתוקף תפקידה זה ארגנה לאחרונה שתי תערוכות של שירים התלויים על קירות בית הסופר. התערוכה הראשונה הייתה בנושא "שירי אהבה" וטקס הפתיחה שלה התקיים בט"ו באב, והתערוכה השניה בנושא "שירי ארץ אהבתי" נפתחה בט"ו בשבט. לפני שהחלה לעסוק בקבלה הייתה אורנה רב-הון פעילה פוליטית נמרצת במפלגת מרצ ושמשה במספר תפקידים מרכזיים, ביניהם נציגת מרצ בהסתדרות ובנעמת וחברת צוות ההסברה של המפלגה.

אורנה ריבלין

Tue, 05 Jan 2010 21:55:10 GMT

איתן קלינסקי

Sat, 26 Jun 2010 11:16:56 GMT

משורר.

צילום: דניאל עוז

דניאל עוז

Sat, 26 Jun 2010 11:16:10 GMT

משורר.

צילום: דניאל עוז

טל רימון

Sat, 23 Jan 2010 14:25:05 GMT

דפנה טלמון

Sun, 24 Jan 2010 15:50:12 GMT

ואן נויין

Tue, 26 Jan 2010 08:42:29 GMT

מומי עובד מפעל אקרשטיין

Tue, 26 Jan 2010 08:44:30 GMT

אלכס עובד אקרשטיין

Tue, 26 Jan 2010 08:45:27 GMT

אלי אשד

Tue, 26 Jan 2010 08:51:57 GMT

בלש תרבות

אסף בונדי

Tue, 26 Jan 2010 08:54:07 GMT

נציג "כוח לעובדים" במפעל אקרשטיין

הדס גלעד

Tue, 26 Jan 2010 08:55:14 GMT

משוררת.

לאה שקדיאל

Tue, 26 Jan 2010 08:56:51 GMT

פעילה חברתית

בנצי סנגאוקר

Tue, 26 Jan 2010 08:58:37 GMT

יו"ר עובדי אקרשטיין בירוחם.

כוח לעובדים

Thu, 28 Jan 2010 12:45:08 GMT

אתר כוח לעובדים: http://workers.org.il/

תומר ליכטש

Sat, 30 Jan 2010 11:09:42 GMT

יהונתן קלינגר

Sat, 30 Jan 2010 18:30:03 GMT

איל בד

Sat, 30 Jan 2010 18:32:10 GMT

נמרוד ד. עברון

Sat, 30 Jan 2010 18:34:56 GMT

שלי חן

Sat, 30 Jan 2010 18:45:28 GMT

קול קורא – "לרוחב" - מגזין "גרילה תרבות"

Tue, 02 Feb 2010 00:00:00 GMT

לפתיחת קול הקורא בעברית אנא לחצו כאן

دعوة للمشاركة في عصابة ثقافة "مقطع عرضي"

في ساعة الغروب

بأرض ال ميعاد

كان أبي يكشف

عن ذراعه قائلاً:

من المرفق فما فوق

كل ما هو نظيف وناصع البياض

ومن المرفق فما تحت

ولغاية جذور الأصابع

كل ما هو مظلم

محروق

منقوص

ومسلوب

وأنا أجيبه قائلاً:

أبي... أنت يا أبي

موشوم...

"في ساعة الغروب"، ايرز بيطون، من ديوانه الشعري "تمبيسرات – عصفور مغربية" ( دار الكيبوتس الموحد، 2009)

موضوع العدد: خراب في كل وقت

إن الواقع المعاش في بداية القرن أل 21 ، وبعد أن خاض العالم حربين عالميتين في القرن السابق، وبعد أن حلت به عدة حروب دولية وداخلية وكوارث مختلفة في العقد الأخير ، هو واقع الخوف الدائم من الخراب، والخوف من الحروب والأزمات الاجتماعية والاقتصادية والكوارث البيئية، وهذا ما يجعل الفرد والمجتمع يعيشان في ظل خوف دائم من الكارثة المحدقة بهم، أو في ظل ذاكرة الكارثة التي حلت بهم.

إن واقع الحياة في كنف المأساة والإحساس العارم بالخوف والكارثة المحدقة، هو واقع ملموس وبقوة عند الفئات المجتمعية والقومية المركبة لهذا المكان: الفلسطينيين كفئة قومية التي تعيش في ظل ذاكرت النكبة والنكسة، تجربة التهجير ألقصري في الماضي واللجوء بتجلياته وتبعاته، تجربة الاحتلال الاضطهاد والعنف الممنهج في الحاضر; اليهود الإسرائيليين كفئة قومية التي تعيش ذاكرة المحرقة النازية في أوروبا والخوف الموروث عبر الأجيال من تكرار محاولة التطهير ال عرقي. إضافة إلى هاتين الذاكرتين المركزيتين هنالك صدمات ومخاوف أخرى تتعلق: بكارثة خراب وجود الجاليات اليهودية في الشرق، والفقر المدقع الذي سلب وما زال يسلب فئات مجتمعية كاملة من الأمل، الخوف من الحروب المتكررة، والخوف الآخذ بالازدياد من محرقة نووية، هنالك إذا خوف فردي وجماعي وإحساس دائم ومزمن بان مقصلةً ما جاثمة فوق الرقاب في واقعٍ مشبعٍ بالعنف والصراع.

صور الكارثة والتركيز على ذاكرة الخراب والخوف منه، تعرف وتحدد غالباً واقعنا المعاش وتجعله واقعاً مأزوماً، وهي بهذا تصبح تجسيداً واقعياً لمخاوف الخراب التي تؤرقنا. بهذا تصبح الكارثة الذاتية لكل مجموعة سبباً لتقوقعها وانغلاقها على ذاتها وإدارة ظهرها إلى كارثة الآخر ومخاوفه.

لكن، وعلى الرغم من، الخطر الكامن في الحديث عن الكارثة وفي النظر إلى غياهب الذاكرة ،الجروح والمخاوف، إلى أننا ارتأينا في هذه اللحظة أن نفتتح العدد الأول من مجلة "مقطع عرضي" بالحديث المباشر وبالتعاطي مع قضية "الكارثة والخراب" آملين في أن يشجع الخطاب المباشر عن واقع الكارثة وتجلياتها في الثقافة، حالة من الإصغاء المتبادل لمخاوف الآخر وكشف للإمكانات الكامنة في واقع ما بعد الكارثة.

وعليه، يسعدنا أن تتقدموا وتتقدمن لنا بأعمال شعرية، نثرية، نقدية، وبأعمال فنية تشكيلية، بالإضافة إلى أعمال الفيديو ارت، الأعمال السينمائية، أعمال الأنيميشين والكاريكاتير... الخ والتي لها علاقة بموضوع الكارثة والخراب والخوف النابع منه في فلسطين وإسرائيل.

نحن على أمل بأن ننجح في خلق حوارٍ داخليٍ مثري عند جمهور مبدعي "مقطع عرضي" الذي سيمكننا من التعرف على واقعنا وإدراكنا عبر اختلاف تجلياتنا الإنسانية الفكرية وسبل واّليات تعبيرنا الفنية.

مجلة "عصابة ثقافة" ستكون محوسبه وستصدر قريباً في موقع "عصابة ثقافة" على الانترنت. هذا وستكون المجلة في متناول الجميع ومفتوحة للجميع كجزء من قناعتنا بالديمقراطية والتعددية الفكرية، الثقافية والاجتماعية. وعليه فان النصوص والأعمال قد تنشر بلغات متعددة ومختلفة ( اخذين بالحسبان أن السواد الأعظم من الأعمال سيكون - بسبب واقع المكان وخصوصيته إضافةً إلى خلفية المحررين - باللغتين العربية والعبرية) وكما وأننا نصبوا إلى استخدام الانترنت كمجال للفعاليات المختلفة (على سبيل المثال: عرض وتحميل مقاطع موسيقية، عرض وتحميل الأفلام ونشرها) في كل سنة سيصدر على الأقل عددان من المجلة.

تأريخ مفترض لصدور العدد الأول: 1.6.2010

تاريخ تسليم الأعمال التي تود في المشاركة بالعدد الأول: 15.4.2010

موضوع العدد القادم (العدد الثاني): مهاجرين، لاجئين، مهاجرين جدد

موضوع العدد الثالث: الزمن ال لاهوتي

المحررين: نعمه جرشي، تامر مصالحة، ماتي شموئيلوف، ألموج بيهار

تبعث الأعمال على عنوان البريد الالكتروني التالي: larochav@gmail.com

לפתיחת קול הקורא בעברית אנא לחצו כאן

אביה בן-דוד

Thu, 11 Feb 2010 18:51:39 GMT

איתי מאירסון

Thu, 11 Feb 2010 18:54:53 GMT

יעל ברדה

Thu, 11 Feb 2010 18:57:09 GMT

בעז יניב

Fri, 14 May 2010 14:44:13 GMT

כותב ועורך שירה, אחד משלושת העורכים של כתב העת "דקה". אקטיביסט פוליטי וחברתי, בשאיפה מתמדת לשלב בין הפוליטי לפואטי. למדתי לתואר ראשון בספרות עברית ובלשנות באוניברסיטת בן גוריון, כרגע אומר להתראות לאקדמיה וחוזר לשוטט בעולם.

אורי ויס

Thu, 11 Feb 2010 19:01:28 GMT

שחר-מריו מרדכי

Thu, 11 Feb 2010 19:13:05 GMT

תאמר מסלאחה

Fri, 25 Jun 2010 12:36:11 GMT

משורר ועו"ד.

צילום: סילאן דלאל - אקטיבסטילס

סאמי מהנא سامي مهنا

Thu, 11 Feb 2010 20:12:49 GMT

עלא חליחל

Thu, 11 Feb 2010 20:33:37 GMT

גיורא פישר

Thu, 11 Feb 2010 21:00:33 GMT

ענת לוין

Thu, 11 Feb 2010 21:00:43 GMT

סיגל בן-יאיר

Thu, 11 Feb 2010 21:01:00 GMT

צאלה כץ ז"ל

Tue, 02 Mar 2010 21:50:44 GMT

צאלה כץ-סוחמי נולדה ב-31 בדצמבר 1976 בפתח תקווה (ישראל) לזוג הורים ששטפו ושברו צלחות בקלאב הוטל לוטרקי, יוון. על פי אחד מסיפורי המשפחה, אביה של צאלה לקח אותה אל ארמון השושנים, יוון, ואמר לה: צאלה, את תהיי מהמשפיעים ביותר בארץ ובעולם. צאלה פרסמה שני ספרים, "ניוקי" (2001) ו-"זהו אינו שיר אהבה, באמת, נו, זהו אינו שיר אהבה, ראבאק" (2004) וכמו-כן מפרסמת בצורה תדירה שירים באתרה האישי, בעיתונים הגדולים ובכתב-העת מעיין. תערוכות שלה הוצגו בארץ ובעולם, היא השתתפה בערב מחווה למוזיקאי דניאל ג'ונסטון והופיעה בגלריית האקווריום בלונדון ואף בפסטיבלי שירה רבים בארץ.

מתוך איוציקלופדיה

פרץ-דרור בנאי

Fri, 19 Mar 2010 17:34:48 GMT

משורר. יליד העיר קמישלי בצפון סוריה, גדל והתחנך בעיר חאלב ולמד בבית ספר פרוטסטנטי. עלה ארצה עם משפחתו ב-1962. המשפחה התיישבה בכפר-סבא. בעל הסמכה בהנהלת חשבונות ובגימולוגיה. שימש כשנה סגן מנהל מחלקת ספקים בתנועת המושבים. וכן עבד שנים במפעלי יהלומים ואף ניהל פרוייקט לתיעוש ליטוש היהלומים. שיריו הראשונים פורסמו בכתבי העת "עכשיו", "סימן קריאה", "פרוזה", עיתן 77", "ראש", "מאזניים" וכן במוספי הספרות של העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "מעריב", "דבר", "על המשמר" ועוד. זכה פעמיים בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול, ובפרס השירה על שם מרדכי ברנשטיין ובמלגות רבות וחשובות כגון "סופר מורה" מטעם משרד התרבות בישראל שאותו תרם למסודות תרבות וקהילה בכפר-סבא. כיהן כחבר ועד מנהל והנהלה מצומצמת של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, וכן כיו"ר הוועדה המקצועית שלה. נמנה על מקימי איגוד הסופרים הכללי במדינת ישראל. שיריו נלמדים בבתי הספר ברמות שונות כולל אוניברסיטאות, ואחדים מהם תורגמו ל-20 שפות לועזיות ויצאו באנתולוגיות של שירה עברית מובחרת ברחבי העולם. מאז 1991 עובד כמידען אינטרנט וספרן עיון בספרייה העירונית יד-לבנים בכפר-סבא וכן בספריית המרכז הקהילתי ע"ש זאב גלר בעיר. פרץ הוא אב לארבעה וסב לששה נכדים. מרבה לתרגם ולפרסם שירה וספרות ערבית מודרנית מובחרת לעברית.

ליסה ג'רנוט Lisa Jarnot

Sat, 20 Mar 2010 23:14:55 GMT

משוררת אמריקאית.

שירה מפרקת חומה: האסופה

Thu, 25 Mar 2010 00:00:00 GMT

לחצו כאן להורדת וצפייה באסופה

"שירה מפרקת חומה" היא שירון של 22 שירים שמטרתם לפרק את החומה הממשית וזו הדמיונית שפועלת ומרתיעה שני עמים במזרח התיכון השוכנים זה לצד זה. חבירה נדירה של משוררים ישראלים ופלסטינים לכתוב שירה פוליטית, חברתית ומוסרית נגד חומת האפרטהייד ובעד חיים של ידידות ושיתוף לשני העמים בין הירדן לים התיכון.

"שירה מפרקת חומה" מאמינה בשירה, במשוררים ובמשוררות ובכוח המילה והתפילה לשנות את המציאות הפוליטית ולהפוך קללה לברכה, כיבוש לשחרור, איבה לאהבה.

"שירה מפרקת חומה" נולדה לפני מספר חודשים בביקור של חבורת "גרילה תרבות" בחומה הגבוהה והרעה שחוצצת את אבו דיס לשניים. האירוע הונחה על ידי רוני הירש (שמצולמת בעטיפת השירון) ומרואן מח'ול והוא יוזמה של "גרילה תרבות", קבוצת משוררים שמתמקדת במאבקים חברתיים ובין השאר מחו עם עובדי אקרשטיין ירוחם, פולגת קרית גת ומלצריות קופי טו גו רמת אביב. המקבץ נערך בלילה יחיד וארוך בקפה מסדה, שהוא בית קפה יהודי-ערבי בשכונת הדר בחיפה, וספג מהשראת המקום. בחוברת, גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, ערבים ויהודים, ומלבד "גרילה תרבות" היא יוצאת בחסות "דקה", "מעין" ו"גרילה תרבות".

"שירה מפרקת חומה" ניתנת לקריאה באינטרנט באופן חופשי, בלינקhttp://bit.ly/cO38O3. כפי שמצוין בחוברת, כל אחד מוזמן להדפיס לעצמו את הדפים. פעלנו בפורמט דומה כשהוצאנו את "לצאת" בזמן המלחמה האחרונה בעזה, והדבר הוביל לכך שהחומרים עברו בקלות בין גבולות והתפרסמו בלבנון ובמצרים וזכו להצלחה. גם הפעם אנחנו מצפים ששירים יתפרסמו בכל המזרח התיכון, ויעודדו את ישראל והסביבה ויראו אפשרות של חיים בשלום לשני הצדדים.

"שירה מפרקת חומה" אינה מייצגת עמדה אחת, או קול אחד, אך תכליתה ליצור מספיק הדים, צרימות ותרועות שירה שיסייעו להפיל את החומה בסופו של דבר. זו שירה שלא מסתגרת בעצמי, אלא תוקפת, ומבטאת סולידריות עם המאבק הפלסטיני לשחרור, לשוויון ולצדק חברתי בצד ובתוך החברה בישראל.

"שירה מפרקת חומה" היא פרויקט נוסף של יוצרים ויוצרות של גרילה תרבות שקופצים לבריכה (גם אם היא ריקה) בכדי להציע מחשבה אופטימית, פעילה ורעננה. התרבות בישראל מנסה להתחמק ככל האפשר מהתמודדות עם המחיר הבלתי אנושי והיומיומי של מנגנוני הכיבוש, כפי שהיא בורחת בפחד מנושאים חברתיים בתוכה. אבל דווקא שם בפינות החשוכות, בתוך הפה הפעור מרוב אֵימה ופחד, נכתוב את שירנו.

ל"שירה מפרקת חומה" חברו השפות העברית והערבית לחיות בזוגיות נפלאה אחת לצד השניה. מצב זה אינו רק פואטי, אלא גם אפשרי בחיים, בהוויה היומיומית של ישראל/פלסטין. אז אם תכנסו לתוך השירים, אל תשאירו אותם מאחור, חיזרו איתם לתוך חייכם ושנו אותם! אין זמן, המחר בידינו היום.

משתתפים: אהרן שבתאי, ענת זכריה, ראג'י בטחיש, דניאל עוז, אלמוג בהר, נוית בראל, סאמי מהנא, נעם פרתום, רוני הירש, ערן הדס, מרואן מח'ול, מתי שמואלוף, רועי צ'יקי ארד, יהושע סימון, עלא חליחל, תאמר מסאלחה, יערה שחורי, אסמאא' עזיזה, בעז יניב, ינאי ישראלי, מרחב ישורון, חנא אבו חנא

ערבית: אלטייב ע'נאיים ונאל אלטוחי וכמו כן רוז'ה תבור ותאמר מסאלחה

עברית: גיא גלבע רון

צילום עטיפה: טיוייט נויין

איורים: קרן כץ

עיצוב: אבי בוחבוט

לחצו כאן להורדת וצפייה באסופה

יחזקאל נפשי

Sat, 27 Mar 2010 15:23:57 GMT

. יחזקאל נפשי (נולד ב-24 בנובמבר 1977) הוא משורר ישראלי

נפשי נולד בפתח תקווה והחל את דרכו הספרותית בגיל צעיר. בגיל 17 פרסם לראשונה סיפורים בכתבי-עת לפנטזיה כגון "wiz", "המכשף האחרון" ואחרים, כשהוא משתמש לעתים בשמות בדויים. בגיל 20 אושפז למשך שנה וחצי ובעת שהותו בבית החולים כתב את ספרו היחיד "עכשיו פתיחה" (הוצאת גוונים) שזיכה אותו בפרס אייזנברג לשירה ובמענקים ספרותיים רבים.

שיריו תורגמו לערבית, להינדי, לצרפתית ולרוסית. שירו "בשעה שהחפצים" הולחן בידי הזמר א.ב דן, מתנגן ברדיו ועלה כקליפ בערוץ המוזיקה 24.

נפשי ערך סדרת ערבי ספרות בתיאטרון בהבימה בשם "דו"ח על מצב האדם" שבה משתלבים משוררים וסופרים, וכן מוזיקאים כמו ירמי קפלן, דן תורן ואחרים. כמו כן הוא משמש כעורך ראשי לסדרת התערוכות "שיח משוררים" שמציגה אחת ל-3 חודשים כשישה משוררים ותיקים וצעירים, ועורך את פינת הספרות ברדיו לב המדינה.

שירת רמלה לוד

Tue, 04 May 2010 00:00:00 GMT

שירת רמלה לוד

בין קפקא לכבשת הרש

الرملة - اللد هنالك حدث شعري جويرلا تربوت مع قبيلة دهمش

דרך עפר בודדת מובילה מרמלה אל הכפר דהמש, שכל 600 תושביו גרים באותה הכתובת: רחוב החשמונאים 6, רמלה. הכפר אינו מוכר כחלק מן העיר ורק בג"ץ נאות לאפשר הסעה לילדי הכפר, על מנת שיוכלו להגיע לבית הספר. כשכונה רמלאית שאינה נספרת, אין בכפר כביש סלול, אין פינוי זבל, אין ביוב מסודר או חשמל. גם אין שירותי בריאות ורווחה. העיריה אינה מוכנה אפילו לגבות את תשלומי הארנונה. על מנת למנוע מהתושבים לפתח את שטחיהם, הוכרז האזור שטח חקלאי – אבל מים לא נותנים.

תושבי דהמש הם אזרחי מדינת ישראל, השטחים עליהם קם הכפר הם שטחים בבעלות פרטית. במקרים רבים אלו אדמות שניתנו כפיצוי לפליטי 1948. במקום להעניק להם את זכויותיהם ולשלב את דהמש במערך העירוני המתפתח בקצב מואץ מכל עבר (כן, כן, עסקאות נדל"ן על חשבון קרקע חקלאית, לפעמים חוקיות, לרוב לא), הבולדוזרים וצווי העיריה מבהירים שוב ושוב – אינכם רצויים כאן. שכונות חדשות אינן אוהבות שכנים ותיקים.

לאחר שכל מאמצי התושבים לזכות בהכרה לכפר, בהסדרת מעמדו החוקי כביתם של עשרות משפחות ובהפנית משאבים לפיתוחו עלו בתוהו, לאחר שגם הוראות בית המשפט לאפשר הכרה כזו התענו בסחבת, זלזול וביטול, לא נותר אלא למחות נגד העוול. מחאה בשם השוויון בין אזרח לאזרח, השוויון מול החוק, השוויון בחלוקת משאבים, השוויון החשוב מכולם – שוויון בהכרה. מחאה בשם זכויותיו הבסיסיות של כל אדם לחיות בכבוד, בבטחה וברווחה בביתו. זכותו הכפולה והמכופלת של מי שנדחק פעם אחת מביתו, ואיש לא אפשר לו להקים את ביתו מחדש. זכותם של מי שהצליחו להקים מחדש את חייהם, וכעת, בהנף צו עירוני אחד, עלולים לאבד את הכל.

העיריה כבר אמרה את דברה והניפה דין כרת על הכפר. על דרך העפר הבודדת, כבר אושר פרוייקט בנייה. עלינו להשמיע את קול הנגד, בדחיפות הגדולה ביותר.

גרילה תרבות קוראת לכל מי שמסוגלת עוד לכאוב לנוכח גירוש שרירותי ובלתי חוקי של אנשים מבתיהם, לכל מי שמאס באפליה הפושעת, המבדילה בין אזרח לאזרח, ולכל מי שמוכנה לתרום מקולה למחאה ולסולידריות עם אחינו ואחיותינו מדהמש להצטרף אלינו ביום חמישי, 13-5-2010 בשעה 18:00, מול קו 451, בתחנה המרכזית. קומה 6, רציף 619-620 ומשם יאספו אותנו ולהצטרף למשמרת באוהל המחאה. המופע יתחיל בשמונה בערב.

משתתפות לפי א-ב:

אוסנת סקובלינסקי

אורן ווילקינס ירמיה

איתן קלינסקי

אלמוג בהר

אשכר אלדן כהן

בועז יניב

דניאל עוז

הדס גלעד

יובל בן עמי

יונית נעמן

ינאי ישראלי

יעל בירנבאום

לילך ובר

מי-טל נדלר

מעין שטרנפלד

מרואן מח'ול

מתי שמואלוף

ערן צלגוב

ראג'י בטחיש

רוני הירש

רועי צ'יקי ארד

שי אריה מזרחי

תאמר מסאלחה

מוזיקה: יובל בן עמי

מנחה: אדר גרייבסקי

الرملة - اللد هنالك حدث شعري جويرلا تربوت مع قبيلة دهمش

على الطريق بين دمش والرملة ، يعيش 600 شخص في نفس العنوان: الرملة، 6 شارع هسمونيم، القرية لا يعترف بها كجزء من المدينة، والمحكمة العليا هي الجهة الوحيدة التي قد تسمح بتوفير المواصلات لطلاب المدارس . هذا الحي من الرملة ليس لديه طريق ممهد في القرية ، أما خدمات القمامة والصرف الصحي والكهرباء والرعاية الصحية والاجتماعية فهي معدومة .

كما لا يتم جمع ضريبة الأملاك من هذه القرية حتى تستطيع أن تطور نفسها، وقد تم الإعلان عن هذه المنطقة أنها منطقة زراعية ولكن للأسف لا يتم توصيل مياه الري إليها أبدا.

ولكن على الطريق نفسه، تمت الموافقة على مشروع للبناء. لذا يجب علينا أن الاحتجاج ضد هذا المشروع

انضموا إلينا للمشاركة في هذه المسيرة يوم الخميس 13-5-2010 في تمام الساعة السادسة أمام محطة للحافلات في تل أبيب، الرملة كما يمكنكم أيضا السفر بالقطار والانضمام إلينا في خيمة الاحتجاج نفسها. وسوف يبدأ العرض في تمام الساعة الثامنة.

للإطلاع على الخبر على الفيس بوك (Facebook) زوروا الموقع التالي:

http://www.facebook.com/event.php?eid=117494671617233&index=1#!/event.php?eid=117494671617233&index=1

The City Hall doesn't even collect the property tax payments. To prevent the residents to develop their territories, the area was declared an agricultural area - but do not let water being conducted up to there.

On that same road, a construction project has been approved. We must protest against that project.

Join us on Thursday, 13-5-2010 at 18:00 in front of the bus station in Tel - Aviv, Ramle (you can also travel by train) and then join us in the protest tent for the protest itself. The show will begin at eight o'clock.

On the road between Damsh and Ramle, 600 residents live at the same address: Hasmonaim Street 6, Ramla. The village is not recognized as part of the city and only the High Court could allow transportation to school for the children of the village. This neighborhood of Ramle doesn't have paved road in the village, garbage, sewage or electricity, health care and welfare.

The City Hall doesn't even collect the property tax payments. To prevent the residents to develop their territories, the area was declared an agricultural area - but do not let water being conducted up to there.

On that same road, a construction project has been approved. We must protest against that project.

Join us on Thursday, 13-5-2010 at 18:00 in front of the bus station in Tel - Aviv, Ramle (you can also travel by train) and then join us in the protest tent for the protest itself. The show will begin at eight o'clock.

ערן צלגוב

Fri, 14 May 2010 13:19:40 GMT

משורר ומתרגם.

יליד 1974. גדל בבאר-שבע.

למד שנתיים הנדסת חשמל - מספיק כדי להבין שזה לא הכיוון.

בוגר תואר ראשון בספרויות זרות וספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון. כיום מתגורר בניו-יורק לצורך לימודי דוקטורט ב-NYU בביקורת וספרות עברית.

במהלך טיוליו בעולם התנדב ללמד בכפר אינדיאני שבהרי האנדים של פרו במשך כחמישה חודשים שם לימד, למד, חי וכתב.

ב-2005 הקים עם חברו בעז יניב את "ינשוף האבן", קולקטיב שירה, שיצא למסע בקיץ 2005 במטרה להוציא את השירה ממרתפי צוותא וכיתות הלימוד ולהחזירה אל הציבור הרחב.

אורן ווילקינס ירמיה

Fri, 14 May 2010 13:31:04 GMT

אסף כהן

Sat, 15 May 2010 12:42:49 GMT

נדב אברוך

Wed, 19 May 2010 13:12:25 GMT

משורר

שירת הפיראטים

Mon, 31 May 2010 00:00:00 GMT

הערב ב19:00, במהלך הפגנת מחאה נגד ההשתלטות על המשט בעזה, מול משרדי הביטחון נערוך הקראת גרילה תרבות.
אנא הגיעו בדיוק בשבע. להשתתפות אנא אשרו הגעה

הממשלה גוררת את האיזור כולו לתבערה. ההשתלטות האלימה על המשט מבטאת את אובדן הדרך של הממשלה הדוחף אותה למעשי טירוף, הרג והתאבדות מדינית.

הערב בשעה 19:00 נתייצב יחד יהודים וערבים מול משרד הבטחון ברחוב קפלן בתל אביב ונקרא לשים קץ לטרוף המלחמה וסרבנות השלום.

הרשימה לפי סדר הא"ב

אהרון שבתאי

אסנת איטה סקובלינסקי

יהודה עתי

מתי שמואלוף

ענבל כהנסקי

רוני הירש

רועי צ'יקי ארד

שי אריה מזרחי

**********************************

حكومة نتنياهو-باراك-ليبرمان تجر المنطقة الى حالة من الغليان. الاستيلاء البربري على اسطول الحرية يمثل سياسة الحكومة اليمينية المتطرفة والتي تعزز الاعمال الجنونية والقتل الوحشي والانتحار السياسي.

اليوم في الساعة السابعة مساء (19:00), سوف نقف معا, عربا ويهودا, امام بناية وزارة الامن, في شارع كابلان – تل ابيب, وسندعو لوضع الحد للجنون العسكري والحربي ورفض السلام من قبل الثلاثي نتنياهو-باراك ليبرمان

ההפגנה בפייסבוק:
http://www.facebook.com/?ref=home#!/event.php?eid=121822121190747&ref=mf

–
Osnat Ita Skoblinski
sosnat@gmail.com

יהודה עתי

Sun, 25 Sep 2011 19:20:17 GMT

משורר ופעיל למען פירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני, כימי וביולוגי

משורר והוגה דעות, פעיל אזרחי, חבר בועד הישראלי לפרוז המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית. חבר אגודת הסופרים העבריים ומו"ל עולם התנ"ך.

ויסטן היו אודן

Tue, 01 Jun 2010 16:20:59 GMT

זאב טנא

Mon, 14 Jun 2010 18:00:08 GMT

זמר, וסופר

יובל פז

Wed, 16 Jun 2010 12:44:36 GMT

משורר

שירת שייח' ג'ראח - אין קדושה בעיר כבושה

Wed, 16 Jun 2010 00:00:00 GMT

قصائد غريلا الشّيخ جرّاح

שירת שייח' ג'ראח

אין קדושה בעיר כבושה

ביום רביעי, ה-23 ביוני, בשעה 20:00 בשייח' ג'ראח נפגש לאירוע מיוחד בשיתוף פעולה בין תושבי שיח ג'ראח וגרילה תרבות. אירוע של מחאה משותפת, בעדויות, בשירה ובמוסיקה. נביע בקול גדול את תמיכתנו הבלתי מסויגת בתושבי שייח' ג'ראח ומזרח ירושלים כנגד האיוולת של בתי המשפט וכוחות הביטחון, כנגד הבריונות היומיומית של הדיירים החדשים, וכנגד עוולות הכיבוש בירושלים, בעזה ובגדה והרדיפה אחר האזרחים הפלסטינים-ישראלים.

הסעות מתל-אביב יצאו ממסוף אל-על בשעה 18:00. לפרטים והרשמה, מתי: 052-2471270, או שרה: 054-6543955
(מיקום האירוע במפה)

עוד ניתוח קוסמטי קטן וכבר לא תזהו אותה – זו היתה שייח' ג'ראח, כפר פלסטיני ירושלמי, תושביו פליטים של 48 ומגדל המואזין מזדקר ליד תחנת הדלק. לפני גגות הרעפים ו-200 יחידות הדיור מבטון והחניון לנוחות מתפללי מתחם שמעון הצדיק. לפני שהיו בתיה לאפר והדמוקרטיה לשטיח ניגוב רגלים. לפני שהוכרזה קבל עם ועדה התנחלות "כבשת הרש" הקדושה לירושלים ולתפארת מדינת ישראל.

באישון לילה - השעה החביבה על החוק, הקיפו עשרות שוטרי מגב את בית משפחת אל-קורד ופינו את יושביו בכח רב אל הרחוב. בבוקר כבר הגיעו משחררי שייח' ג'ראח לארגון "נחלת שמעון ('הצדיק') אינטרנשיונל" אל ביתם החדש. אך החוק לא הגיע מוקדם, הוא הגיע, יש לומר, באיחור ניכר. החוק החזיק בידו שטר קנין מיושן, אי משם, ועל חותמות עותומניות נישאו בגאון ובדיו חדש ונוצץ חתימות שופטי המחוזי והעליון וקבעו באופן חד משמעי – אדמות 48 יושבו לבעליהם החוקי (כלומר, רק אם הוא יהודי)!

וכך בסדר מופתי, בית אחר בית נופל בשבי אי שיוויון משפטי ואזרחי. כוחות משטרה עצומים מוקצים לא רק לפינוי אמהות וילדים, אלא לדיכוי אלים של תומכים ומפגינים. המאבק בשייח' ג'ראח הפך זה מכבר לכר החבטות לא רק של כוחות הביטחון, אלא של כל גורם המבקש לקדם שנאה ופחד, להשתיק כל ביקורת ולהסית כנגד פעילי וארגוני זכויות אדם וכנגד האוכלוסיה הפלסטינית.

השלב האחרון והאלים ביותר בטיהור שייח' ג'ראח מתושביה הפלסטינים (וכינון תסבוכת מתנחלית למהדרין בטבעת חנק על ירושלים) כבר החל, אך כל עוד נמשיך במאבק – הוא לא יהיה השלב הסופי. משמרת המחאה בשייח ג'ראח' מוסיפה להתכנס שבוע אחר שבוע והיא הולכת וגדלה.

נשיר שירים ונעמוד זקופים עם תרבות שמסירה מעליה את העוול וחותרת לחזון חדש ובריא לחברה הישראלית והפלסטינית בחיים משותפים, צודקים ושווים. "אין קדושה בירושלים הכבושה" וכאן – אנו גרילה תרבות חוברים לתנועה המקסימה לשחרור שייח' ג'ארח. לליצנים נביא שירה והומור, למתופפים נתופף מהפכת שירה, למגאפון נביא עוד מגאפון פואטי ונחבר בין המאבקים מירוחם, קרית גת, לרחובות, נפיל את מגדלי אקירוב ונבנה חברה מחדש .

משתתפים:

אבנר עמית
אורי עגנון
אורן ירמיה
אליענה אלמוג
אלמוג בהר
אסנת סקובלינסקי
אריאל גלילי
בעז יניב
דניאל עוז
יהודה עתי
יובל בן עמי
יובל עיברי
יובל פז
יודית שחר
יונית נעמן
יעל בירנבאום
ים המאירי
מרואן מחול
מתי שמואלוף
נעמה גרשי
ערן הדס
ערן צלגוב
רועי צ'יקי ארד
רג'י באטחיש
רוני הירש
שי אריה מזרחי
תאמר מסאלחה
תהל פרוש

האירוע בפייסבוק

http://www.justjlm.org/

נעמה גרשי

Fri, 25 Jun 2010 12:36:57 GMT

משוררת.

צילום: סילאן דלאל - אקטיבסטילס

יעל בירנבאום

Fri, 25 Jun 2010 11:28:11 GMT

תהל פרוש

Sat, 26 Jun 2010 11:15:12 GMT

עיתונאית, משוררת ולומדת לתואר מוסמך בפסיכולוגיה

צילום: דניאל עוז

אבנר עמית

Fri, 25 Jun 2010 12:06:54 GMT

אורי עגנון

Fri, 25 Jun 2010 12:10:14 GMT

משורר

סילאן דלאל - אקטיבסטילס

Fri, 25 Jun 2010 12:27:16 GMT

צלמת - אקטיבסטילס

אודי אלוני

Sat, 26 Jun 2010 19:57:12 GMT

במאי, יוצר ואקטיביסט.

שירת המינימום

Sun, 18 Jul 2010 00:00:00 GMT

שירת המינימום

ממשלת ישראל מונה שלושים שרים. זהו המספר הגדול ביותר של שרים בכל הממשלות עד כה. מתוכם, שלושה ללא תיק. שישה עם תיקים תפורים, לתחומים שהם עצמם אינם יודעים מהם. הוסיפו לכך תשעה סגני שרים, ותתים לסגנים באותם משרדים מיותרים ובזבזניים.

ביום רביעי ה-7.7.10 אישרו חברי הכנסת את העלאת שכרם החודשי ב-3000 ש"ח, לשכר של 40,749 ש"ח, ועל הדרך דחו את הצעתו של ח"כ עמיר פרץ להעלאת שכר המינימום מ-3,850 ש"ח, בכמה פעימות ל-4,600 ש"ח.

שכר המינימום עומד כיום על 20.70 ש"ח לשעה. השכר הזעום והמשפיל הזה נותר על כנו מיולי 2008 ונראה שלא יעודכן בקרוב, אם הציבור הרחב לא ידאג לכך.

במדינת ישראל, רבע מהמועסקים מרוויחים שכר מינימום, שכיום כבר לא מהווה אופציה עגומה, אלא ברירת המחדל של הרבה עובדים.

כמעט בכל החלטה שלה, דואגת ממשלת ישראל לאליטה זעירה המתחככת בה במסעדות פאר ומפנקת אותה בכל דרך אפשרית. מצד שני, היא מניחה מגף כבד על כל מי שמנסה להתפרנס בכבוד, אם בתחתית הסולם ואם במעמד הביניים. למעשה אפשר להגדיר את המדינה כרובין הוד במהופך: לוקחת מהעניים ומעניקה לעשירים.

זוהי ממשלה שמנה וחזירית שמבצעת פשעים כלכליים, חברתיים, מדיניים וביטחוניים, שמונעת ממאות אלפי אזרחים את הזכות להתפרנס ולחיות בכבוד, ומדכאת כל סיכוי לשלום שיביא ביטחון כלכלי וחברתי באזור.

אסור למשוררים ולאנשי הרוח לשתוק בזמן שכמעט מיליון איש מושפלים ונרמסים על ידי החונטה הכלכלית השלטת. אירוע 'גרילה תרבות' הוא קריאה לצעקה נגד המשך העושק ובעד התקווה.

ביום ראשון, ה-18/07/10, בשעה 17:30, נתאסף מול בנק ישראל בתל-אביב, נחלת בנימין 69,

משוררות ומשוררים, וכל מי שאכפת להם, נקרא שירה, ננגן מוזיקה ונאבק למען שכר הוגן.

ורד ניסים "ללא כותרת", מתוך התערוכה "חורשה זמנית", אוצרות: דליה מרקוביץ' ונעמה מישר, בית האדריכל ביפו, 2006.

משתתפות ומשתתפים

אביה בן-דוד
אדם דובז'ינסקי
אהרון שבתאי
אורנה רב הון
אורנה ריבלין
איתן קלינסקי
אלמוג בהר
אסנת איטה סקובלינסקי

אריאל גלילי
גליה אבן חן
דניאל עוז
חן כהן
יובל פז
יודית שחר
יונית נעמן
יחזקאל נפשי
יעל ברדה
מי-טל נדלר
מיכל דר
מעיין דק
מתי שמואלוף
נטלי לוין

נעם לוי
נעם פרתום
צאלה כץ ז"ל
עוז פריימן
ענבל כהנסקי
רוני הירש
רועי צ'יקי ארד
רותם מלנקי
שי אריה מזרחי
תאמר מסאלחה

מוזיקה:
יובל בן עמי

פייסבוק

עצומה בעד העלאת שכר המינימום

מיכל דר

Mon, 12 Jul 2010 09:56:41 GMT

משוררת ואמנית. ספר שיריה הראשון ייראה אור בהוצאת כתב העת

מעין.

נטלי לוין

Mon, 12 Jul 2010 09:58:14 GMT

אדם דובז'ינסקי

Wed, 13 Oct 2010 19:50:26 GMT

אדם דובז'ינסקי (נולד 29 בנובמבר 1972) הוא משפטן, מטפל ויוצר ישראלי. יליד קיבוץ אדמית. שירת בחיל האוויר. עבד כמטפל בתחום הרפואה המשלימה, ונודע בזכות התמחותו בתחום הפלבוטומיה הרפואית. העביר השתלמויות וסדנאות לאורתופדים, לפיזיותרפיסטים ולמטפלים, הן בארץ הן בחו"ל. ניהל את קליניקת בית הכרם בירושלים. למד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. סיים לימודי מוסמך במשפטים בהצטיינות יתרה ובשיא ציונים ארצי היסטורי. שימש בכמה בתי ספר למשפט בישראל, כעוזר הוראה בתחום המשפט הבינלאומי הפרטי. היה לחילוני הראשון מאז ומעולם, שהתקבל למכון למשפט עברי בהר הצופים ולמד בו. זכה פעמיים בפרס ע"ש דרורי (2002, 2006), פעמיים בפרס ע"ש שנרך (2002, 2004), וכן בפרס ע"ש רבינוביץ (2001) ובפרס מחקר ע"ש אירוינג-איזידור-וינברג-קובוץ (2004 - 2005). עבד כמגשר פרטי. חתום על תקדים משפטי, שלפיו חברת נסיעות יכול שתחויב בפיצוי, חרף תניה סותרת בחוזה התיירות וחרף העדר אחריות ישירה. חובב פורמטים טלוויזיוניים. פורמט ריאליטי שפיתח, התקבל לפסטיבל ראש פינה לתקשורת (ראש פינה פיתוח, אולפני הרצליה, 2009). דובז'ינסקי אינו עוסק כיום לפרנסתו במשפטים או ברפואה, מחמת נכות.

גליה אבן חן

Mon, 12 Jul 2010 10:04:12 GMT

משוררת.

חן כהן

Mon, 12 Jul 2010 11:25:27 GMT

משורר ופעיל חברתי

עוז פריימן

Tue, 13 Jul 2010 09:13:33 GMT

משוררת.

רותם מלנקי

Tue, 13 Jul 2010 00:00:51 GMT

אמן ספוקן וורד

http://www.rotemalenky.com

נעם לוי

Wed, 14 Jul 2010 23:06:57 GMT

הטלוויזיה החברתית

Tue, 20 Jul 2010 09:40:18 GMT

אריאל גלילי

Tue, 20 Jul 2010 15:36:58 GMT

שירת הבדואים

Sat, 21 Aug 2010 00:00:00 GMT

שירת הבדואים

ביום ה-27 ביולי, לפנות בוקר, זועזעה שנתם של תושבי הכפר הבדואי אל-עראקיב. עננת בולדוזרים ובשיפוליה לא פחות מ-1,300 שוטרים, פרשים רכובים ומסוק, העיבה על הכפר. הכוח הוציא אל החולות את כל 400 התושבים, אזרחי ישראל ומרביתם ילדים, השמיד את כל ארבעים מבני הכפר ועקר מאות עצי פרי. מאז המאורע ניסו התושבים, בעזרתם של מתנדבים מרחבי הארץ, להקים מחדש מספר קורות גג שיגנו מהשמש הקופחת. פעמיים מאז (האחרונה בהם ערב כניסת הרמדאן) שבו הדחפורים והרסו את הבניה המחודשת, מתנגדים לא אלימים אף נעצרו ואחדים הוכו.

גרילה תרבות לוקחת אתכם אל לב המאפליה של הנגב שטוף החמה. המאורעות באל-עראקיב מהווים חלק ממלחמת התשה כללית שישראל מנהלת נגד אוכלוסיית הבדואים בנגב מאז קום המדינה. כשתושבי אל-עראקיב פונו לראשונה ב-1951, הובטח להם שהפינוי זמני ויוכלו לשוב. במהרה הופקעה אדמתם וסופחה בעזרת חוק רכישת מקרקעין, בלי כל התחשבות בבעלותם החוקית של התושבים על הקרקע ובלי מתן להם כל פיצוי.

בעיצומו של מאבק משפטי ארוך ונואש שנמשך עד היום, חזרו התושבים להתגורר באדמתם ולעבוד אותה, ואילו המדינה הגיבה בכוח הזרוע: הרס חוזר ונשנה של בתים בישוב ואף ריסוס יבוליו החקלאיים ברעל, מעשה בלתי-חוקי שהושם לו קץ רק בזכות פסיקת בג"ץ. ההחלטה האחרונה, המוחרפת, להשמיד את הכפר כליל, היא מקדמה לתכנית של קק"ל לייער את המקום.

אנו מתנגדים בכל תוקף לעקירת אזרחים והחלפתם בעצים, ופותחים במערכה לכרות את היער של קק"ל באיבו ולנטוע מחדש את שירת הבדואים על גבעות הנגב. הנגב ובו גם אזור באר שבע, הוא ביתה בזכות ולא בחסד של אוכלוסיה אשר קדמה להתיישבות הציונית. אנחנו מזכירים לממשלה ולרשויות החוק שהדמוקרטיה שייכת לכל אזרחיה, ותפקידה לטפח את בעליה ולא להערים עליהם מצוקות. אנחנו קוראים לרשויות מדינת ישראל להכיר באל-עראקיב ובזכות הבדואים לבנות על אדמותיהם ההיסטוריות.

ביום שבת ה-21.8.2010, בשעה 15:00 נתייצב משוררות ומשוררים יהודים וערבים באל-עראקיב ונקרא שירה בסולידריות עם התושבים. גרילה תרבות לא תנוח לרגע ותעניק רגע של חזון בכל מקום שבו ישנו עוול, אי צדק, דיכוי וגניבה לאור יום. הפעולה מתאפשרת בסיוע פורום דו-קיום בנגב ועמותת זוכרות אשר ישתתפו ויפיצו מידע על מצוקת הבדואים באיזור. בואו לתמוך באל-עראקיב, בואו לשמוע שירה ולרקוד, בואו להתנגד להריסה ולזרוע חזון של אחווה, שיר קטן שעוד ינבוט ויהפוך למציאות של צמיחה משותפת!

הסעה תצא ממסוף אל-על ברכבת ארלוזורוב בתל אביב, בשעה 13:00
לשאלות ופניות: דניאל עוז

tongue@isdn.net.il
052-4606030

תושבי אל-עראקיב מקיימים את צום חודש הרמדאן. כל המתארחים בכפר מתבקשים להפגין שיקול דעת ולנהוג בכבוד הראוי.

משתתפות ומשתתפים
לפי סדר אלפאביתי
(רשימה שעוד תגדל)

איתן קלינסקי
אסנת סקובלינסקי
אריאל גלילי
עו"ד ד"ר דורית זילברמן
דניאל עוז
הסבתות הזועמות
רועי צ'יקי ארד
מתי שמואלוף

נעם לוי
נעמה צאל
עמותת זוכרות
רוני הירש
רותם מלנקי
שי אריה מזרחי
עו"ד תאמר מסאלחה
תמר משמר

דף האירוע בפייסבוק

גדי אלגזי על מלחמת ההתשה של המדינה נגד אזרחיה הבדואים

قصيدة البدو
فعالية لعصابة ثقافة بالتعاون مع زوخروت ومنتدى التعايش السلمي في النقب

بتاريخ 27.7.2010، قبل الفجر، قامت جرافات مصحوبة بـ 1300 شرطي، خيل ومركبات وطائرة هوائية، بإقلاق منام أهل العراقيب وتشويش جوّ القرية. قوة شرطية ترغم 400 إنسان، مواطنين في دولة إسرائيل وأغلبهم أطفال، على الخروج من بيوتهم إلى رمال الصحراء وتبيد كل منازل القرية الأربعين وتقلع مئات أشجار الفواكه. منذئذ حاول السكان، بمساعدة متطوعين من جميع أنحاء البلاد، أن يبنوا عدداً من المنازل لتحميهم من الشمس الحارقة. جاءت الجرافات وهدمت المنازل الجديدة، قام السكان بالبناء مجدداً فجاءت الجرافات مرة ثالثة للهدم والدمار وكان ذلك في ليلة الأول من رمضان. قامت الشرطة باعتقال وضرب عدد من المتظاهرين رغم كونهم مسالمين.

سنذهب بكم إلى غياهب ظلمات التمييز في النقب المشمس. إذ الأحداث في العراقيب هي جزء من حرب استنزاف شاملة تشنها إسرائيل ضد عرب النقب منذ إقامتها. عندما هـُجّر سكان العراقيب لأول مرة عام 1953، وعدوا بأن ترحيلهم مؤقت وستتاح لهم العودة بعد حين. صودرت أراضيهم سريعاً استناداً على قانون تملـّك الأراضي، بدون أي اعتبار للملكيـّة القانونية للسكان على أراضيهم.

في خضمّ صراع قضائي طويل ويائس يتواصل حتى يومنا هذا، عاد سكان العراقيب إلى أرضهم ليسكنوها ويفلحوها، فردّت الدولة بعنف:هدم متكرر للمنازل في القرية ورشّ المزروعات بالسموم، عمل غير قانوني توقف فقط بأمر من المحكمة العليا. إن القرار التصعيدي الأخير، بإبادة القرية بشكل تام، هو تهيئة لخطة "كيرن كييمت" (الصندوق القومي اليهودي) لزرع المكان بالأحراش.

نحن نعارض وبشدة قلع البشر واستبدالهم بزرع الشجر، ونبدأ معركة اجتثاث غابة الصندوق القومي اليهودي وزراعة الأشعار البدوية على تلال النقب. النقب، ومن ضمنه منطقة بئر السبع، هو بيت هؤلاء السكان قبل الاستيطان الصهيوني. هو ملكهم وليس منـّة من أحد. نحن نذكـّر الحكومة والسلطات بأن الديمقراطية تابعة لكل مواطنيها وأن وظيفتها هي رعاية أصحابها وليس تكديس حياتهم بالمحن والأزمات. نحن نطالب سلطات دولة إسرائيل بالاعتراف بالعراقيب وبحق عرب النقب بالبناء على أرضهم التاريخية.

يوم السبت 21.8.2010، الساعة 15:00 سنمثـُل في العراقيب، شعراء وشاعرات عرباً ويهود، لنقرأ الشعر تضامناً مع أهلها. "عصابة ثقافة" لن ترتاح، وستمنح لحظات من الرؤيا في كل مكان يسود به الظلم والاضطهاد والسلب في وضح النهار. هذه الفعالية تتم بالتعاون مع "منتدى التعايش السلمي في النقب" وجمعية "زوخروت". تعالوا لدعم العراقيب، تعالوا لسماع الشعر، تعالوا للاعتراض على الهدم ولزراعة رؤيا للأخوّة، قصيدة صغيرة ستنبت لتصبح واقعاً من النمو المشترك.

• سفر منظم من تل أبيب، محطة القطار أرلوزوروف، الساعة 13:00
للاستفسار: دانيئل tongue@isdn.net.il 4606030 – 052
• سكان العراقيب يحيون شهر رمضان. على الزائرين مراعاة ذلك.

אקטיבסטילס

Tue, 17 Aug 2010 12:32:12 GMT

http://activestills.org/

גרילה תרבות – שירי ההפגנות

Sun, 22 Aug 2010 00:00:00 GMT

מוסף מיוחד: גרילה תרבות – שירי ההפגנות

עורכים: נוית בראל | מתי שמואלוף | רוני הירש

איור: Klone yourself

הצבה 4 מתוך: חבורה מופשטת, אסף עברון

הופיע בתוך:

דקה 006: גליון קיץ 2010

עורכים: רוני הירש | בעז יניב | ערן צלגוב

פרדס הוצאה לאור

לפרטים נוספים ולקבלת עותק של הגיליון השישי, לצורך עיון ובקורת, ניתן ליצור קשר בכתובת הבאה:editors@daka-journal.com

כתב העת דקה

Sun, 22 Aug 2010 11:13:00 GMT

דקה הוא כתב עת ישראלי לשירה וביקורת היוצא לאור החל משנת 2006 בהוצאת פרדס

כתב העת נולד בעקבות מסע שערכו עורכיו - בעז יניב, ערן צלגוב ורוני הירש - ברחבי ישראל, תחת השם "ינשוף האבן" (עפ"י שיר מאת רועי ארד), על מנת להביא את השירה לקהלים חדשים. מגמה זו מתבטאת גם בשאיפתם המוצהרת של העורכים "להחזיר לשירה את הקרנבלי, את האנרגיה של הרוק, הקסם שבכישוף, ואל הדיבור ברחוב". מסיבות אלה מתומחר כתב העת במחיר עלות והעורכים שמים דגש על הקראות פומביות ואירועים ברחבי הארץ. גם אם החבורה הדגישה בהתחלת דרכה, שהם מהווים אלטרנטיבה להגמוניה התל אביבית, הרי שאין הם רואים בעצמם פריפריה שונה מכל תנועה/קבוצה פואטית אחרת. לדרכם, כל שירה היא תמיד פריפריה. ולכן יש לנסות דרכה לאתגר את המרכז המדושן והמנומנם. חברי הקבוצה אף מדגישים את הקשר הבל ינותק בין הפואטי לפוליטי בפעילותם בתחום השירה ומחוצה לה

בין גליונותיו של כתב העת פורסמו שירים ותרגומים של משוררים צעירים וותיקים יותר, בהם רמי סערי, זלי גורביץ', חביבה פדיה, אלמוג בהר, נוית בראל, ליאת קפלן, אדמיאל קוסמן, טל ניצן, גיורא לשם, מירון ח. איזקסון ושירה סתיו, לצד שיריהם של העורכים. שירים ומאמרים מתוך כתב העת תורגמו לאנגלית, לספרדית, לערבית ולהינדית ופורסמו בארצות הברית, ארגנטינה, הודו, לבנון, מצריים וספרד

בחורף 2008 יצאו עורכי כתב העת למסע הופעות תחת הכותרת "ערב טרנסטקסטואלי", הלקוחה משירו של ערן צלגוב שטרם פורסם. בהופעות שולבו שבבי שירים של שלושת העורכים בצלילי גיטרה בסגנון רוק פסיכדלי ורוק מתקדם פרי יצירתו של אבינועם שטרנהיים, המוכר כגיטריסט של להקת לבנון. הדיסק שיצא בעקבות המופע במהדורה מוגבלת, צורף לחוברת השלישית, וזכה לתשבחות באתר המוזיקה השרת העיוור ובעקבותיו זכתה הקבוצה להזמנה לפסטיבל השירה השנתי במטולה

2008.

בגיליונו השלישי של כתב העת, שראה אור בינואר 2008, נוסף לו טור חדש, של כותבים מתחלפים, בענייני שירה תחת השם "הערות שוליים".

בנובמבר 2008 ראה אור גיליונו הרביעי של כתב העת וזכה לשבחים רבים מצד המבקרת יערה שחורי כבר בהשקתו הראשונית בתל אביב, ובהמשך אף הכריז מבקר השירה ידיעות אחרונות, אלי הירש על כתב העת כי "דווקא כתב העת הצנוע 'דקה' מייצג טוב מאחרים את השירה הישראלית הצעירה" ‏‏^[1].

ב-1 בינואר 2009, ארבעה ימים לאחר מבצע עופרת יצוקה, חבר כתב העת "דקה" לכתבי העת מעין, אתגר, מארב, למה שלימים יכונה "גרילה תרבות", להוצאת "לצאת!" - אסופת שירה נגד המלחמה.

http://daka-journal.com/default.aspx

אורן יפתחאל

Tue, 14 Sep 2010 17:56:49 GMT

Prof. Yiftachel teaches urban studies and political geography at Ben-Gurion University, Beersheba. He has taught for short periods at a range of universities in Australia, the US, India, South Africa and Italy. His research has focused on critical understandings of the relations between space, power and conflict. Yiftachel has published over 100 articles and ten authored and co-edited books, including Planning a Mixed Region in Israel (1992), Planning as Control: Policy and Resistance in Divided Societies (1995), Israelis in Conflict (2004), Ethnocracy: Land and Identity Politics in Israel/Palestine (2006), and Indigenous (in)Justice (co-author, forthcoming). Yiftachel was the founding editor of the journal Hagar: Studies in Culture, Politics and Place, and now serves on the editorial boards of seven international journals. He has worked as a planner and activist in a wide range of human rights and social organizations, including the council for unrecognized Bedouin villages, and B'Tselem – monitoring human rights violations in the Palestinian Territories.

שירה לוהטת

Sat, 11 Dec 2010 00:00:00 GMT

היד השחורה של אמסלם ומחתרת הטוויט מציגות

שירה לוהטת

אם אין כבאי, יש אש

שירותי הכבאות הם דוגמת מופת למימוש חזונם של בנימין נתניהו ובעלי בריתו להרעבת שירותים ציבוריים חיוניים ושבירת איגודי עובדים. השריפה בכרמל היא השמן בגלגלי הצמיחה

זה כמעט הצליח. תהליך ההרעבה של האיש השמן, צמצום תקציבי השירותים הציבוריים – הכל התקדם כל כך יפה עד לשריפה. חזונו של ראש ממשלתנו, הגאון הכלכלי שנסע אתמול לחיפה לפקח מקרוב על תוצאות האסון פרי רשלנותו, כמעט התממש.

ההישג אליו הצליחו להגיע אנשי האוצר בהשראתו הינו הישג בקנה מידה עולמי. בעוד שבמדינות המערב, כפי שמתאר תני גולדשטיין יפה - התקן הוא כבאי ל-1,000 תושבים, הם הצליחו להרגיל אותנו להסתפק בתקן של כבאי ל-7,000 תושבים. עוד כמה שנים מוצלחות כאלו והם היו מעבירים באחד מחוקי ההסדרים הקרובים רפורמה של הפרטת שירותי הכיבוי והקמת תאגיד פרטי לכיבוי למטרות רווח. עובדה, כבר שנים הם מצליחים להוכיח שאין צורך ביבוא רדאטנט – חומר מדכא בערה, הדרוש לכיבוי שריפות. - כך כותב ד"ר יוסי דהאן בהעוקץ

במוצאי יום שבת, 11.12.2010 ניסע בפעולת גרילה להפגין מול ביתו של השר אלי ישי במחאת שירה על אסון השריפה ותהליך ההפרטה הניאו-ליברלי.

באירוע משתתפים לפי בית ואלף:

איתן קלינסקי

אמיר בן דוד

דורון צברי

דרור פויר

דניאל עוז

מתי שמואלוף

לילך ובר

ענבל כהנסקי

יוזם ומנחה: דורון צברי

העבודה התחתונה: עבודה של שטראוס על כריכת גיליונו הראשון של כתב-העת "מעין": פורטרט עצמי ככבאית

אין עלי בגד בכלל, הרי זאת אני שבוערת

Sun, 05 Dec 2010 00:00:00 GMT

החוג לספרות עברית מזמין אתכם/ן למפגש השלישי של
ספרות כאן ועכשיו

שירה פוליטית וחברתית
בין ירושלים לתל-אביב

נקיים רב שיח עם המשוררים:

שי דותן ודורית ויסמן מקבוצת "כתובת"
נוית בראל וערן הדס מ"גרילה תרבות"

בהנחיית נעמה צאל

יום רביעי, 15 בדצמבר, ח' טבת
בשעה 18:30
חדר 2720 במדעי הרוח
קמפוס הר הצופים

פייסבוק

שירה מפרקת חומה: האסופה המודפסת

Mon, 06 Dec 2010 00:00:00 GMT

מעין 6 יצא באופן לא ממש רשמי וזורם אט אט לחנויות. אפשר כבר לבשר שבעיתון הפעם יש שלושה מוספים שמצורפים לעיתון השירה מעין:

החדש והרע – מגזין אמנות שמנווט על ידי נטלי לוין, יחד עם עורכי מעין, בגליון על פופ ומוות, עם תרגום חזק של מניפסט פרי עטו של קלאס אולדנבורג דיונים על החרם, ביקורות וראיונות

שירה מפרקת חומה – השירון הערבי-עברי של גרילה תרבות מהפעולה באבו דיס.

גלשן - ספר הבכורה הבוהק של מיכל דר שגם אחראית על העטיפה.

מעין 6.

יחד כל העיתונים נפרשים על כ-350 עמודים והמחיר נותר 17 ש"ח. את עבודת השער של מעין 'נינט' ציירה האמנית כוכבית קדושים על פי תמונה של עדי אורני.

ניתן להשיג את העיתונים כרגע ב:

תל אביב

האוזן השלישית

קפה שלג

תולעת ספרים מזא"ה

המגדלור רח' הרכבת

תאודורה גאולה

אדרת בוגרשוב

הנסיך קינג ג'ורג'

מרסנד – בן יהודה-פרישמן

בית בנמל – קום איל פו

סלון ברלין

אלכסנדריה יהודה הלוי

קונפיסרי טשרנחובסקי

לוטוס אלנבי

הפיצוציה יהודה הלוי

סקצ'בוק טשרנחובסקי

האירועים בקפה אדר השבוע

חיפה

תיכון – בית הקרנות

ירושלים

אוגנדה

האוזן השלישית ירושלים

נשמח לשמוע אם מישהו שנוסע לבאר שבע יכול לקחת לשם גליונות.

לכבוד היציאה של העיתון פתחנו בפייסבוק עמוד מעריצים לכתב העת מעין

אסף כהן

Fri, 14 Jan 2011 23:34:13 GMT

סוכן זוטר, מקסימום לבלר

שירת המים

Thu, 27 Jan 2011 17:00:00 GMT

גרילה תרבות בדימונה, בהזדהות עם תושבי העיר המתמרדים נגד הפרטת אספקת המים והעלאת התעריפים. האירוע בשיתוף עם יצחק ג'קי אדרי ומטה המאבק המקומי. יום חמישי, 27.1.11, בשעה חמש, במרכז העיר דימונה. האירוע בחסות כתבי העת: דקה ומעין.

משתתתפות לפי האלף ולפי הבית

אדם דובז'ינסקי

אוהד קנולר
אוסנת איטה סקובלינקי
אלישיב רייכנר

חן שרעבי
יובל בן עמי

יוכבד יעיש
יצחק ג'קי אדרי

מעין שטרנפלד
משה אוחיון
מתי שמואלוף

נועם לוי

נטלי ברוך

עומר שרביט
ערן צלגוב
רועי צ'יקי ארד
רותם מלנקי

מים בע"מ

ממשלת ישראל כפתה על הרשויות המקומיות להעביר את השליטה באספקת המים לתאגידים. בינתיים, המהלך הביא "רק" לעליית מחירים, אבל בעתיד הקרוב זה עלול להסתיים בהשתלטות של בעלי ההון על אחד המשאבים הלאומיים החשובים ביותר.

יוצאים בשעה שתיים וחצי בצהריים מרחוב הרכבת 20, ליד מועדון הטקסי דרמי בדרום ת"א. יום חמישי 27.1.2011 - שכרנו אוטובוס מיוחד לרדת לדימונה. תנועת סולידריות שייח ג'ארח מצטרפת מירושלים. להירשם להסעות : אורי עגנון 0544777397

האירוע בפייסבוק

אירהים אבו סלוק

Fri, 14 Jan 2011 23:50:36 GMT

משורר, מתגורר בלוד בשכונה ללא שם

ינאי ישראלי

Sun, 22 May 2011 18:53:28 GMT

ינאי ישראלי הוא משורר ישראלי. הוא נולד ב-1981 במושב כפר שמואל, והשלים בגרות מורחבת במוזיקה ובספרות בתיכון על שם הרצוג ביישוב בית חשמונאי.

אחרי לימודיו שימש ישראלי כמדריך טיולים במסגרת שנת שירות של החברה להגנת הטבע, ולאחר מכן שירת בצה"ל כקצין בחיל התותחנים. עם שחרורו, בשנת 2004, הצטרף לארגון שוברים שתיקה, וכן היה פעיל בקואליצית הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב.

ישראלי הוא בוגר כיתת השירה של הליקון לשנת 2005, והחל משנת 2004 התפרסמו שיריו בכתבי עת שונים, ביניהם עיתון 77, מאזנים, הליקון, דקה, המאוורר, וכן במוסף הספרות של מעריב. ב-2007 ראה אור ספרו הראשון, "מות מטע האגס", בסדרת "ריתמוס לשירה" של הוצאת הקיבוץ המאוחד. ישראלי הוא בוגר החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב וכיום הוא לומד בתוכנית הדוקטורט בחוג להיסטוריה באוניברסיטת מישיגן.

מות מטע האגס, שירים, הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2007.

ינאי ישראלי בלקסיקון הספרות העברית החדשה

יהודי צעצוע הבלוג של ינאי

מיטל נדלר

Sat, 15 Jan 2011 00:00:33 GMT

משוררת

עוזי דביר

Sat, 15 Jan 2011 00:03:34 GMT

חבר של צ'יקי ויוצר

נאסר ראווי

Sat, 15 Jan 2011 00:34:14 GMT

פעיל משכונת שייח ג'ארח

יצחק ג'קי אדרי

Mon, 17 Jan 2011 07:58:06 GMT

מנהיג ופעיל חברתי

ההצגה: ועדת הכלכלה בדיון על תמלוגי הגז

Sat, 22 Jan 2011 00:00:00 GMT

ההצגה: ועדת הכלכלה בדיון על תמלוגי הגז

לרגל יציאת הגיליון השישי של כתב העת מעין, 'תיאטרון מעין', גרילה תרבות בשיתוף עם 'קולנוע בירוביג'ן' ויונתן לוי מעלים את הצגת הקריאה "ישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת על תמלוגי הגז" (המבוססת על פרוטוקול מספר 320 של הועדה מיום ה5 באוקטובר 2010).

בין השחקנים המגלמים את חברי הכנסת ופמליית היועצים והלוביסטים שהשתתפו בדיון שבמרכזו נסיון לקשר בין הארגונים שניסו להביא יותר תמלוגים למדינה לבין הטרור: ליאור ווטרמן, יהושע סימון, מתי שמואלוף, רועי צ'יקי ארד, תמר זנדברג, חכים בשארה, נדב אפל, מורן שריר, נטלי לוין, ובנוסף סטודנטים, שחקנים, יוצרים ופעילים חברתיים שונים. את המחזה מביים יוצר התיאטרון יונתן לוי ('מנו מלך אטלנטיס', 'מר עולם', יחד עם ליאור ווטרמן). ההצגה תעלה ביום שבת הזה, ה-22 בינואר בקולנוע בירוביג'ן, הגדוד העברי 5, סמוך לתחנה המרכזית הישנה של תל אביב-יפו בשעה 21:00. הכניסה חופשית. השאלה מי ישחק את אופיר אקוניס, יו"ר הועדה, תתגלה רק למי שיבוא.

תיאטרון מעין הציג במהלך 2010 את ההצגה 'קדימה' מאת רועי צ'יקי ארד, שעסקה ב"הון ולבנון" ועלתה על במות שונות ובה שיחקו משה פרסטר, יובל שגב, יובל בן עמי, זבולון משיאשווילי ועוד. התיאטרון המחתרתי שוקל להציג את המחזה על תמלוגי הגז עוד מספר פעמים, על פי ההצלחה, ברחבי הארץ. מארגני האירוע מוסרים: "זהו מחזה על מחזה, זהו תיאטרון על תיאטרון. כשהפוליטיקאים שחקנים, אין לנו ברירה אלא להיות פוליטיקאים". לאירוע בפייסבוק.

בהיעדר מחזאות פוליטית וחברתית גרילה תרבות משתמשת בטקסטים האבסורדיים של הכנסת בכדי להדגיש את השאיפה לצדק חברתי בחלוקת משאבי המדינה

תמר זנדברג

Sun, 23 Jan 2011 19:31:16 GMT

תמר זנדברג היא חברת מועצת העיר תל אביב יפו (מרצ), יו"ר הוועדה למעמד האישה וחברת ועדת הכספים וועדת הביקורת. בעבר עוזרת פרלמנטרית ודוברת לח"כ רן כהן, יועצת פוליטית ומנהלת קמפיין.
בוגרת תואר ראשון בכלכלה ופסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני בפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.

עומר שרביט

Fri, 28 Jan 2011 14:43:28 GMT

יוצר, עיתונאי ותלמיד מחקר לתואר שני באוניברסיטת תל אביב

נדב אפל

Mon, 31 Jan 2011 19:41:55 GMT

יוצר ותלמיד מחקר לדוקטורט

מכיכר אל תחריר לתל אביב-יפו

Fri, 03 Dec 2010 00:00:00 GMT

מכיכר אל תחריר לתל אביב-יפו– הפגנת שירה לתמיכה בזכותו של העם המצרי לדמוקרטיה וצדק חברתי

Wael Ghonim ראיון חשוב עם הפעיל המצרי ואאל גנאים

Press CC for English Subtitles

משוררים יהודים וערבים יקריאו שירה בסולידריות עם העם המצרי השואף לחופש פוליטי וכלכלי

יום חמישי, 3 בפברואר, שעה 16:00
כיכר מגן דוד, תל אביב-יפו (הכניסה לשוק הכרמל, הסמוכה לרחוב אלנבי)

משוררות

אורה לברון

אורלי אלמי

אסמא אגבארייה זחאלקה

יהודה עתי

יובל בן עמי

מיקי הראל

מרחב ישורון

מתי שמואלוף

ניר נאדר

רועי צ'יקי ארד

יוזמי ההפגנה: בית העם של ארגון העובדים מען, גרילה תרבות, מעין ועוד

משוררים וארגוני תרבות הרוצים להצטרף מוזמנים לפנות ל- nir@hanitzoz.org.il

ניר נאדר
050-6839443

פייסבוק

Thu, 03 Feb 2011 20:17:54 GMT

אסמא אגבארייה זחאלקה (اسماء اغبارية زحالقة; נולדה בשנת 1974) היא עיתונאית ופעילה פוליטית ערבייה-ישראלית העומדת בראש מפלגת דע"ם – ארגון הפעולה הדמוקרטי.

אגבארייה נולדה וגדלה ביפו. בשנת 1995, לאחר שהשלימה תואר אקדמי בספרות ערבית ובחינוך והוראה, החלה לערוך את מגזין "אלסבאר", גרסתו הערבית של מגזין "אתגר". בזמן עבודתה החלה אסמא לפעול פוליטית-חברתית; היא הצטרפה למפלגת דע"ם, נאבקה למען זכות הדיור ביפו ופעלה לשיפורם של רמת החינוך ושל מעמד האישה. בשנת 2000 ייסדה אגבארייה וניהלה את סניף מען - עמותה לסיוע לעובדים בירושלים, עמותה שנועדה לסייע לפועלים ולמובטלים במזרח ירושלים. בשנת 2002 עברה לסניף העמותה באזור המשולש, שם פעלה בפרויקטים למציאת תעסוקה לפועלים ולמובטלים בתחומים שונים ולחינוך בני נוער. כמו כן החלה לרכז פרויקט להגנה על מובטלים נפגעי תוכנית ויסקונסין.

בבחירות לכנסת ה-15 התמודדה אגבארייה במקום השלישי ברשימת דע"ם לכנסת. בבחירות לכנסת ה-16, ה-17 וה-18 התמודדה אגבארייה בראשות הרשימה. בכל המקרים לא עברה הרשימה את אחוז החסימה, ואגבארייה לא נבחרה לכנסת.

בנובמבר 2008 התמודדה אגבארייה על ראשות עיריית תל אביב-יפו ועל מקום במועצת העיר בראש רשימת דע"ם, שהתמודדה לראשונה בבחירות המקומיות. היא עצמה זכתה ב-0.45% מקולות הבוחרים והרשימה בראשותה לא עברה את אחוז החסימה.

אסמא אגבארייה זחאלקה (اسماء اغبارية زحالقة;

Thu, 03 Feb 2011 20:29:19 GMT

אסמא אגבארייה זחאלקה (اسماء اغبارية زحالقة; נולדה בשנת 1974) היא עיתונאית ופעילה פוליטית ערבייה-ישראלית העומדת בראש מפלגת דע"ם – ארגון הפעולה הדמוקרטי.

אגבארייה נולדה וגדלה ביפו. בשנת 1995, לאחר שהשלימה תואר אקדמי בספרות ערבית ובחינוך והוראה, החלה לערוך את מגזין "אלסבאר", גרסתו הערבית של מגזין "אתגר". בזמן עבודתה החלה אסמא לפעול פוליטית-חברתית; היא הצטרפה למפלגת דע"ם, נאבקה למען זכות הדיור ביפו ופעלה לשיפורם של רמת החינוך ושל מעמד האישה. בשנת 2000 ייסדה אגבארייה וניהלה את סניף מען - עמותה לסיוע לעובדים בירושלים, עמותה שנועדה לסייע לפועלים ולמובטלים במזרח ירושלים. בשנת 2002 עברה לסניף העמותה באזור המשולש, שם פעלה בפרויקטים למציאת תעסוקה לפועלים ולמובטלים בתחומים שונים ולחינוך בני נוער. כמו כן החלה לרכז פרויקט להגנה על מובטלים נפגעי תוכנית ויסקונסין.

בבחירות לכנסת ה-15 התמודדה אגבארייה במקום השלישי ברשימת דע"ם לכנסת. בבחירות לכנסת ה-16, ה-17 וה-18 התמודדה אגבארייה בראשות הרשימה. בכל המקרים לא עברה הרשימה את אחוז החסימה, ואגבארייה לא נבחרה לכנסת.

בנובמבר 2008 התמודדה אגבארייה על ראשות עיריית תל אביב-יפו ועל מקום במועצת העיר בראש רשימת דע"ם, שהתמודדה לראשונה בבחירות המקומיות. היא עצמה זכתה ב-0.45% מקולות הבוחרים והרשימה בראשותה לא עברה את אחוז החסימה.

אורה לב רון

Sun, 06 Feb 2011 15:38:34 GMT

משוררת

נגרילה תרבות

Tue, 09 Nov 2010 00:00:00 GMT

אבי בוחבוט, ערן הדס: נגרילה תרבות
2010
Code: Java, Site : DHTML
מבחן טיורינג לשירה פוליטית. השירה הפוליטית בישראל מואשמת בהיותה גיבוב של סיסמאות, והנה ההזדמנות לבחון זאת. למשתמש מוצגים מאה בתי-שיר בני ארבע שורות, חמישים מהם נלקחו מתוך שירים פוליטיים (מאתר גרילה תרבות) וחמישים אחרים נוצרו ע"י מחשב מתוך אוצר המילים של שירי גרילה תרבות. על המשתמשים לנחש אילו שירים הם "אמיתיים" ואילו הם יצירי-מחשב.

נגרילה תרבות

שירה סוציאלית

Tue, 08 Mar 2011 00:00:00 GMT

שירה סוציאלית

אנשי ונשות צליל, מילה, במה ובגלמה,

שביתת העובדות הסוציאליות החלה, במחאה על תנאי העסקתן המחפירים. במהלך השביתה יהיו הפגנות גדולות מול משרד האוצר בי-ם, והרבה הפגנות מקומיות ברחבי הארץ.

גרילה תרבות מתכננת הפגנת שירה, ספוקן וורד וצליל לתמיכה במאבק, שתתקיים במרכז המסחרי של שדרות ביום שלישי, 15.3.11, 19:00. משוררות, מוזיקאים ואנשים מודאגים מוזמנים לשלוח טקסטים ולהרשם כבר היום להשתתפות בהפגנה. הסעה לשדרות ובחזרה מת"א ביום האירוע תצא ממסוף אל-על ברכבת צפון בארבע וחצי. אם יתארגנו משתתפים מערים אחרות, נוכל לסייע בהסעה משותפת.

בחרנו בשדרות כי היא נמצאת בלב איזור מצולק וחבול, שבשמיו נשמעים כל הזמן פיצוצים. קנים משני צידי הגדר שמקיפה את רצועת עזה יורים, חפים מפשע רבים נפגעים והמתח המתמשך שמלווה חיים באיזור הזה הוא מתיש ושוחק. אזרחים רבים עדיין סובלים מסמפטומים של חרדה, ובכל פעם שנשמעת אזעקה או קול נפץ, נדמה כי מעולם לא היה רגע של שקט.

מי שנמצאות בקו הראשון ואמורות לעזור הן העובדות הסוציאליים, שמתמודדות בנוסף לבעיות שניתן למצוא בלשכות הרווחה ברחבי הארץ, - אלימות במשפחה, נוער במצוקה, עוני, ילדים בסיכון ועוד - גם עם פגיעות חרדה ופוסט טראומה. על טיפול במאות מקרים כאלה בחודש, מקבלת עו"ס עם תואר ראשון שכר שלא עולה על 3,700 ₪ בחודש. ברוטו.

העו"סות שנושאות על גבן את הטיפול באוכלוסיות המוחלשות ביותר במדינה, ובמידה רבה גם את האחריות לשלומם של מטופליהן, זקוקות לתמיכה במאבקן הצודק על שיפור משמעותי בשכרן ובתנאי העסקתן. בואו לשדרות להזכיר באיזו מדינה אנחנו מאחלים לעצמנו לחיות.

משתתפות: (הרשימה נסגרה)
אביה בן דוד
אהרון שבתאי
אור דהן
אורנה ריבלין
אליסף קובנר
אליענה אלמוג
אלמוג בהר
ברכה סרי
גיורא פישר
יודית שחר
מעין שטרנפלד
מתי שמואלוף
נוית בראל
נעם לוי
ענת זכריה
ערן הדס
ערן צלגוב
רועי צ'יקי ארד
רותם מלנקי
תהל פרוש

צריכים מידע נוסף על ההסעה? רוצים להציע עזרה? צרו קשר במייל

culturegrill@gmail.com

לקריאה נוספת והשראות לכתיבה:

אסף אבוטבול

Sun, 13 Mar 2011 09:34:15 GMT

אמן ומשורר

אליסף קובנר

Sun, 13 Mar 2011 09:42:33 GMT

מוזיקאי ומשורר

דן עמרם

Mon, 14 Mar 2011 21:44:15 GMT

יוצר

נפתלי נאף יעבץ

Mon, 14 Mar 2011 21:40:32 GMT

שי סקיף

Thu, 17 Mar 2011 10:28:58 GMT

צלם

בתיה צוקר

Sun, 20 Mar 2011 11:59:40 GMT

צלמת

אנרגיות טובות

Thu, 05 May 2011 00:00:00 GMT

במחזה שהוצג בתיאטרון בירוביג’ן שיחקו: יהושע סימון, מתי שמואלוף, תמר זנדברג, רועי “צ’יקי” ארד, נמרוד קמר, מורן שריר, נטלי לוין, חכים בשארה, נדב אפל, ליאור ווטרמן ויובל בן עמי.

המחזה יוצג שוב במסגרת פסטיבל מתחת להר בירושלים ביום ראשון ה5 ביוני 2011 בגלריה יפו 23.

ניתן להשיג את ספר המחזה בחנויות הבאות:

תל אביב

תולעת ספרים דרום וצפון

הנסיך הקטן קינג ג'ורג' ונחלת בנימין

המגדלור, הרכבת

סיפור פשוט, נווה צדק

חיפה

גולדמונד, רח' מסדה

ירושלים

אוגנדה

דוכן באסטרבות ברחבי הארץ

לא יהיה ניתן להשיג את הספר ברשתות הגדולות, כמו 'אדומה' נמכור אותו רק בחנויות עצמאיות. מחיר מומלץ: 20 ש"ח.

ניר נאדר

Thu, 12 May 2011 16:18:31 GMT

יוצר וחבר בדעם - מפלגת פועלים, מאז שנת 1999.
פעיל בעמותת מען, איגוד מקצועי בהתהוות.
פועל לטובת שיווין מעמדי כסדר חברתי.

אתר

שירה כימיקלית

Tue, 17 May 2011 00:00:00 GMT

שירה כימיקלית

אירוע שירה וסולידריות של גרילה תרבות עם עובדי ועובדות חיפה כימיקלים ביום שלישי, 24.5.2011 בערב.

עובדי חיפה כימיקלים צפון פתחו באחד במאי בשביתה ללא הגבלת זמן כחלק ממאבקם להשגת הסכם קיבוצי אחיד שישים סוף לאפליה בין ה"דורות" במפעל ולהעסקה הקבלנית. למרות שהמאבק האמיץ מטלטל ומחריד את ראשי המשק הוא לא זכה לתשומת לב תקשורתית ראויה. המאבק משפיע ישירות על חיינו כמו הרכבת ולא נמצא במרכז הארץ אבל ההשלכות שלו ישפיעו גם על הכיס שלנו בסופו של דבר

אלי לוטטי, ראש מטה המאבק: "אני מאמין כי המאבק ימשך זמן רב, ההנהלה הכריזה שמבחינתם זהו עניין עקרוני ולא כלכלי"

הסעה מרכבת מרכז בתל אביב תצא בשעה 16:00. החזרי נסיעות יסופקו לכל המגיעים.

משתתפים (לפי סדר א-ב)- רשימה מתעדכנת:

· איתן קלינסקי

· אסנת סקובלינסקי (מנהלת ויוזמת האירוע)

· ג'וני ספקטור

· זק וויט ולהקת האול אין

· יובל בן-עמי

· יוכבד יעיש

· יוני כדן

· לילך וובר

· מיטל ניסים

· מעיין שטרנפלד

· מתי שמואלוף

· נועם לוי

· ערן הדס

· רועי צ'יקי ארד

· רותם מלנקי

· שלי חן

בחסות: כח לעובדים, ארגון בסטרבות, גולדמונד ספרים, כתבי העת "אלת המסטיק," "דקה" ו'מעין' , בית ההופעות החיפאי- תיכון.

על המאבק: ב-1997 עובדי המפעל פתחו בשביתה גדולה נגד ביטול ההסכם הקיבוצי שלהם, במהלכה המפעל השתמש בדרכים אלימות בנסיון לדכא את המאבק. בעקבות השביתה המפעל לא הצליח לבטל את ההסכם הקיבוצי הקיים אך מצא דרך לעוקפו על ידי יצירת הסכם חדש לעובדים שהגיעו מאז. ההנהלה אילצה את העובדים לקבל את ההמצאה של "הסכם דור ב'" (כלומר, סוג ב'), ששוכפלה מאז לשורה ארוכה של מקומות עבודה. מהרגע שנקבע שעובדים חדשים יעבדו בתנאים פחותים ויהיו הרבה יותר זולים למעביד, נותר לו רק לפעול בהדרגתיות לחיסול דור א'. במקביל, הכנסת עובדי קבלן נטולי זכויות מערערת גם את עתידו של ההסכם המוחלש של דור ב'. המפעל מעסיק 250 עובדי קבלן שעובדים בתנאים הגרועים ביותר, על בסיס שכר יומי, ברובם עובדים ערבים מהיישובים באזור הצפון. הוועד גם דורש מן ההנהלה לחתום על אמנה סביבתית בשיתוף העובדים, הקהילה וארגוני סביבה, על רקע הזיהום הסביבתי המסכן את העובדים, משפחותיהם והציבור הרחב. יש לציין שההנהלה עברה למשרדים מרוחקים מסביבת המפעל.

על המפעל: חיפה כימיקלים מייצרת דשנים וכימיקלים לחקלאות ולתעשייה, בעיקר בחו"ל, והיא חולשת על השוק העולמי של אשלגן חנקתי. התאגיד הבינלאומי גורף רווחי עתק לכיסי הבעלים הנוכחיים, משפחת טראמפ בארה"ב.

אלי לוטטי, ראש מטה המאבק: "המפעל במצב רווחי מעולה בשנים האחרונות. אנחנו מדברים על מאות מיליוני דולרים. יש אצלנו עובדים שעתידים לפרוש לפנסיה בעוד פחות מעשרים שנה. עם השכר שלהם כיום הם לא יגיעו אפילו לפנסיה של 4000 שקל בחודש" אומר לוטטי. "לפי נתוני ההנהלה, העלות הכוללת של כל 260 העובדים המאורגנים (דור א' וב') היא בערך 50 מיליון שקל בשנה, כ-4 מיליון שקל לחודש. העובדים מייצרים ותורמים למכירות סדרי-גודל של כ-50 מיליון דולר לחודש בצד הצפוני. הדברים שאנחנו דורשים הם בשוליים של השוליים של הרווחים. הם טוענים שאין להם כסף? איפה הרווחים? אחרי 15 שנה של הפחתות בתנאים, מה כבר ביקשנו?"

** חלק מהטקסט והציטוטים נלקחו ממאמרו של שחר בן חורין באתר "תנועת מאבק סוציאליסטי"

אתר גרילה תרבות: http://www.gerila.co.il

לפרטים נוספים אסנת סקובלינסקי: sosnat@gmail.com

יוכבד יעיש

Sun, 22 May 2011 18:46:02 GMT

ילידת רחובות 1955, יוצרת, זמרת ומלחינה. כותבת פרוזה ושירה בעברית, אנגלית וצרפתית. כתבה מחזות לילדים ולנוער, הייתה מורה ומחנכת. למדה ספרות וחינוך במכללת "בית ברל", עסקה בהפקה ובהקמת מקהלות מחול,חברה בעמותת "together in life" ליצירת פרויקטים בארצות מתפתחות. מתגוררת בת"א.

משה בן משה

Wed, 25 May 2011 00:44:01 GMT

עובד חיפה כימיקלים שהקריא את שירו בשירה כימיקלית : אירוע ההזדהות עם עובדי חיפה כימיקלים, 2011

רביד רובנר

Sat, 28 May 2011 18:19:31 GMT

יוצרת רב תחומית